# תקפז

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/587/

קמד שמעתי איך שאחד מבני הנעורים הקטנים היה שוכב בחדרו של רבנו ז"ל. פעם אחת נגש אל רבנו ז"ל, והתחיל לבכות לפניו באשר שרוצה להיות איש כשר. ורבנו ז"ל כבר היה שוכב על מטתו. ועמד רבנו ז"ל וישב על מטתו, והתחיל לדבר עמו, והורה לו הדרך בזה. וגם צוה עליו איזה למודים שילמד.

וגם צוה עליו שיהיה ממארי דחושבנא, הינו שבכל לילה קדם שישכוב על מטתו יחשב איך עבר עליו היום. אם למד והתפלל כראוי ביום זה, יודה להשם יתברך, ויאמר לו שבח והודאה לשמך הגדול והקדוש על שזכיתני ללמד ולהתפלל ביום העבר כרצונך קצת, ומתחנן אני לפניך ה' אלוקי שתעזרני ביום הבא למחר להוסיף בעבודתך בתורה ותפלה מרבה ביותר, ובכונה שלמה ביותר. ואם חס ושלום לא למד והתפלל כראוי ביום העבר, יתודה ויתחנן לפניו יתברך ויאמר: רבונו של עולם ידעתי כי פשעתי ביום הזה ולא עבדתיך כראוי, לא בתורה ולא בתפלה וכו', ועתה מבקש ומתחנן אני לפניך וכו' שתמחל ותסלח לי על העבר שלא עבדתיך כראוי, ותעזרני למחר ביום הבא לעבד עבודתך בתורה ותפלה בכונה ובשלמות הראוי כרצונך.

(אמר המעתיק: עמוד והתבונן על צדקתו ותמימותו, איך שהוריד את עצמו אל בני אדם נמוכים ושפלים ללמד גם אותם דעת ויראת ה' בתמימות ופשיטות כזה):