# תקצד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/594/

קנא לזכרון מה שאמר לי לבדי כבר בעת שבאתי אליו מנעמרוב אני וחברי רבי נפתלי קדם שבועות. ואז נדמה לי שהוא מקפיד קצת על שאני שוקד על דלתותיו יותר מדאי, כי נסעתי אז כמה פעמים רצופים אליו, ותכף כשנכנסתי אליו ומצאתיו בבית הגדול שלו שהיה סמוך לבית המדרש ונתן לי שלום, ואמר לי: שלום עליכם - "פאר גיזונד" [סע לשלום]. וחיך קצת.

אחר-כך נשאר יושב במקום שישב שם, סמוך להדלת שהיתה לחוץ נגד הבית המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד, ואמר לי: איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך, היום אתה כך ולאחר-כך תהיה וכו'. ענה ואמר: יהיה נעשה עמך וכו'. ורמז לי שאהיה בסכנות גדולות מאד מאד כמה וכמה פעמים בלי שעור, וכמעט כמעט וכו'. ואני אפתח לך שבילי השכל, ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי, כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים.

ואז באר לי הענין קצת, ואמר לי, כי התורות שלו הם כמו מי שנכנס לפלטין שיש בו היכלות וחדרים ואכסדראות ופשפשין נאים נפלאים ונוראים נאים מאד, ועליות על-גבי עליות שונות בדרכי חדושים נוראים, ותכף כשנכנסין בחדר אחד ומתחילין להסתכל בו ולהתפלא על נפלאות החדושים אשר בו, בתוך כך רואין שנפתח לו פתח נפלא לחדר אחר, וכן מחדר זה לחדר עוד וכן מחדר לחדר ומחדר לעליה וכו', מכלם פתוחים מזה לזה פתחים וחלונות ומקשרים ומשלבים זה בזה בסדר נפלא ובחכמה עמקה ובתכלית היפי והנוי וכו'

(וכל זה אי אפשר לבאר בכתב, כי-אם למי שנכנס קצת בהבנת עמק דברי רבנו ז"ל. אשרי הזוכה לטעם נעם מתיקת עמקות תורתו אשר אין דגמתה).

אבל אף-על-פי-כן עדין לא יהיה שלך, רק כמו שמטיל בשל אחרים. אבל אני רוצה שיהיה שלך לגמרי, וגם זה יהיה ("**איך וויל אבער זייא זאלין טאקי דיין זיין. וועט דאס אויך זיין. דיא מיינסט פאר דיינע מעשים טובים נאר ווארים איך וויל אזוי**") [אתה חושב עבור המעשים טובים שלך? רק בשביל שאני רוצה כך].

ואז ספר לי מצדיק אחד גדול, שכמה פעמים היה חושב בדעתו, ואפלו אם יהיה נעשה ממני חס ושלום אפר תחת כפות רגלי הצדיקים וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל על נשמות הרשעים (ראש השנה יז.), יהיה מה שיהיה, על-כל-פנים אין ואפס לא יהיה ממני. (ואמר בזה הלשון: "**נישט וועט שוין אויס מיר ניט זיין**").

וספר זאת לענין התחזקות שגם הצדיק הגדול מאד נפל בדעתו כמה פעמים כל-כך, עד שנדמה לו שאבדה תקותו חס ושלום, עד שהכרח להחיות את עצמו ולחזק את עצמו בזה שעל-כל-פנים לא יהיה ממנו ולא כלום. אמר בזה הלשון: כי בודאי מה שאמרו רבותינו ז"ל שיהיו נעשין אפר בודאי יהיה בזה האפר איזה בחינת חיות, וגם זה טוב, כי אפס לא יהיה עוד ממני.

והנראה מדבריו שכמה וכמה פעמים החיה עצמו בזה ונתרצה גם לזה, שאפלו אם חס ושלום יהיה כך, הוא מרצה לעסק בעבודת השם כמה שיוכל לחטף כל ימי חייו, וה' הטוב יעשה עמו מה שיעשה כרצונו הטוב: