# תקצה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/595/

קנב שמעתי בשמו בעת שבא מהנסיעה הגדולה שנסע לנאווריטש עד שבא לזאסלב ושם נפטרה אשתו, ואחר-כך נשתדך מבראד עם אשתו השניה. ואז כשבא לביתו לפה ברסלב דבר הרבה משדוכים, שאמר: ואין מי שיודע מענין זה של שדוכים וכו'. וכבר נרשם מעט מזה במקום אחר.

ואמר: שכשהיה בקהלת-קדש ראדוויל בשביל להשתדך עם אשתו השניה מקהלת קדש בראד, אז באו כמה עגלות עם נשים שבאו בשביל להשתדך עמו, ואמר שכלם היו זווגים שלו.

ואמר שכל איש יש לו כמה וכמה זווגים, רק שיש בזה כמה בחינות שונות וענינים נפלאים. כי מכל הדבורים שמדברים בעניני השדוכים, אף-על-פי שאינם נגמרים, זה בעצמו בחינת זווג ושדוך. ולפעמים יושבים בני אדם בבתיהם ואומרים שראוי שזה ישא את זאת ועל-ידי-זה נגמר השדוך של זה האיש עם אותה האשה. ולפעמים באים שדכנים ומדברים השדוך אבל אינו נגמר, וגם זה בחינת זווג ושדוך. ובודאי הוא בחינת זווג יותר מהראשון.

ולפעמים נוסעים לעשות השדוך ובש‍עת הגמר נפרדים מאיזה סבה. ולפעמים נגמר השדוך ואחר-כך מפסיקים הקשר של תנאים. ולפעמים באין לידי נשואין ואחר-כך בסמוך נעשה גט ביניהם. ולפעמים אינו נעשה הגט עד אחר איזה זמן, וכיוצא בזה כמה בחינות שיש בעניני השדוכים והזווגים שאינם נגמרים אחר-כך, אבל כלם הם בחינת זווגים שלו. כי כל אחד יש לו כמה זווגים, רק שאצל זה נגמר איזה זווג שלו על-ידי איזה דבור בעלמא שמדברים מזה השדוך. ולפעמים על-ידי איזה דבור יותר או על-ידי איזה התקשרות או נסיעה או עבדא בשביל השדוך לפי שעה וכו' כנ"ל.

וזה הדבר הוא ענין נפלא ונורא שלא נשמע כזאת שהדבור בעלמא שמדברים מהשדוך זה בעצמו הוא בחינת שדוך. וכן מבאר בהאלף-בית שלו החדש (ספר המידות) שהדבור בעצמו מהשדוך עושה רשם בו ובה, עין שם באות חתון סימן ז'. והדבר נראה לעינים כי ידע בזה סודות נוראים שלא נתגלו בעולם, כדרכו בכל השגותיו הנוראות. ובאמת ספרו שהתפאר אז שיודע מענין זה מהשדוכים מה שאין יודעין כל גדולי הדור מאומה מזה: