# תקצח

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/598/

קנה פעם אחת עמדנו לפניו, והגיע זמן סעדת הלילה והיה רוצה לאכל עמנו יחד. ואני לא התפללתי ערבית עדין, והתחלתי להשמט ממנו ומן העולם שעמדו לפניו כדי לילך ולהתפלל ערבית. והוא ז"ל ראה זאת ושאל מה זאת, והשיבו לו כי לא התפלל ערבית עדין.

ענה ואמר: איך אנו יכולין להמתין עליו עד שיתפלל, כי מי יודע מה יהיה נעשה ממנו על-ידי התפלה, כי תפלה צריכין להתפלל במסירת נפש. ואם-כן, מי יודע מה יהיה נעשה ממנו. והבן הדברים, כי כך צריכין באמת להתפלל, במסירת נפש כזה ובבטול כזה עד שיוכל להיות שיהיה נעשה ממנו ענין אחר לגמרי על-ידי התפלה: