# תרב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/602/

קנט שמעתי בשמו על מאמר רבותינו ז"ל שאמר רבי יוחנן בן זכאי: "ולא עוד אלא שיש שני דרכים לפני אחד לגן-עדן ואחד לגיהנם, ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי" (ברכות כח:). שאמר: וכי שיך שרבן יוחנן בן זכאי יהיה מספק בזה אם יוליכו אותו לגיהנם. אך הצדיק הגדול מוליכין אותו אחר מותו דרך הגיהנם כדי להעלות משם נשמות כידוע. נמצא, שהצדיק הגדול הוא עובד את ה' גם אחר מותו, כי הוא עוסק גם אחר מותו להעלות נשמות הנפולות מהמקומות שנפלו לשם ולהחזירם להשם יתברך.

וזהו: "ויהי אחרי מות משה עבד ה'" (יהושע א'), שגם אחרי מות משה היה עובד ה'. כי משה עובד ה' גם עתה אחרי מותו, כי הוא עוסק להעלות נשמות הנפולות להשם יתברך. ועין בלקוטי א' סימן רט"ו, שם מבאר גם-כן שמשה גם עתה לאחר מותו הוא עוסק להעלות ולתקן נפשות להחזירם בתשובה ולעשות גרים. וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן-עדן או בגיהנם, כי היה חושש שיוליכו אותו דרך הגיהנם בשביל להעלות נשמות כנ"ל. (אמר המעתיק: עין בהרי"ף לעין יעקב מפרש גם-כן באפן זה).

כל זה שמעתי בשמו. אך בענין רבן יוחנן בן זכאי נסתפקו השומעים בפרושו על-פי הקדמה הנ"ל, אם הכונה שרבן יוחנן בן זכאי היה בוכה פן יוליכו אותו דרך הגן-עדן מחמת שאינו גדול במעלה גדולה כל כך שיוכל לילך לגיהנם להעלות משם נשמות, נמצא שהפרוש הוא בהפך מפרוש הפשוט. או שהפרוש כפשוטו שהיה מתירא שלא יוליכו אותו לגיהנם, הינו בשביל להעלות נשמות כנ"ל, ואף-על-פי-כן היה מתירא מאד ובוכה על זה. כי אף-על-פי שהיה צדיק גדול, אף-על-פי-כן היא עבודה גדולה להצדיק ויגיעה גדולה ופחד גדול כשצריך לילך לגיהנם בשביל להעלות נשמות, וכמובן קצת בספרים: