# תרח

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/498/608/

קסה מעשה בימי הבעל-שם-טוב הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא. שהיה איש אחד רך בשנים והיה מפלג מאד וחריף גדול והיה מתנגד מאד על הבעל-שם-טוב הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא. וצוה הבעל-שם-טוב הקדוש ז"ל לאנשיו, שישתדלו לקרב אותו אליו, וכן עשו והשתדלו והביאו אותו להבעל-שם-טוב ז"ל.

ובתחלה רחק אותו הבעל-שם-טוב ז"ל מאד ולא דבר אתו מאומה, ולא קבל ממנו שלום. וכשראה האיש הנ"ל שהוא מרחקו, הצטער מאד ודחק עצמו ונכנס אליו כמה פעמים. והבעל-שם-טוב ז"ל היה מרחקו בכל פעם. פעם אחת נתעורר מאד ובא לפני הבעל-שם-טוב ז"ל בהכנעה גדולה ובבכיה רבה, והתחיל לקרבו. ואמר לו שיעמדו עליו מחלקת הרבה, מתחלה מבני-ביתו ואחר-כך משכניו, אחר-כך מכל העיר וכל העולם, ואפלו עופות יחלקו עליו. וחזר לביתו.

וכן הוה, שבתחלה התחילו בני-ביתו להתגרות בו ולחלק עמו, אשר מקדם היה חשוב בעיניהם ונחמד בעיני כל מחמת שהיה איש טוב וכשר, ועתה התחילו לחלק עמו בתחלה בני-ביתו, ואחר-כך חלקו עמו השכנים, ואחר-כך כל העיר. וכן גם הסביבות כלם חלקו עליו.

פעם אחד היה עומד ומתפלל, והיה מתפלל כראוי בהתלהבות, ובתוך תפלתו והתלהבותו פרח עליו עוף אחד שקורין "אינדיק" [תרנגול הדו] ובלבל אותו באמצע התלהבותו, וחרה לו מאד. והיה מפריח אותו. וחזר לתפלתו והתלהבותו כבתחלה, ופרח עוד הפעם העוף הנ"ל ובלבל אותו שנית באמצע התלהבותו. וחרה לו ביותר והפריח אותו פעם שנית וחזר לתפלתו. בתוך תפלתו והתלהבותו חזר עוד העוף הנ"ל ובלבל אותו עוד, וחרה לו מאד, והיה רץ וחטף גרזן ורצה להתיז ראש העוף מחמת רגז שבלבל אותו כל כך. בתוך כך נזכר מה שאמר לו הבעל-שם-טוב, שאפלו עופות יחלקו עליו ועל ידי זה נח רגזו. והניח העוף ונמנע מלהתיז ראשו.

וכלל כונת מעשה זאת, לידע כמה וכמה ענינים ונסיונות צריכין לעבר על כל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך ולילך בדרכיו יתברך. כי זה האיש הנ"ל היה צריך לנסיון כזה שיתנסה על-ידי הבעל-שם-טוב ז"ל בעצמו דיקא, שהבעל-שם-טוב ז"ל בעצמו יהיה מדחה אותו וירחיק אותו ויבזה אותו כל כך. ויהיה צריך לעמד בנסיון זה לבלי להשגיח על התרחקות הבעל-שם-טוב ז"ל, רק אדרבא יכתת עצמו תחת רגליו ויסע אחריו כל כך. גם לסבל כל מה שסבל אחר-כך מרבוי המחלקת שעליו כל-כך. ועל-ידי שעמד בכל זה זכה להיות צדיק גדול אשרי לו.

גם הבנתי ממנו ז"ל, שגם זה היה לו לישועה גדולה, מה שנתאפק על כעסו ולא הרג את העוף, על ידי שזכר שהבעל-שם-טוב ז"ל אמר לו שגם העופות יחלקו עמו. כי אם היה הורג את העוף היה מזיק לו הרבה לעבודתו, אך הבעל-שם-טוב ז"ל הקדים לו רפואה, שרמז לו תחלה זאת שגם עופות יחלקו עליו, ואחר-כך היה כן שכמעט הרג את העוף, ובחמלת ה' עליו נזכר מה שאמר לו הבעל-שם-טוב ז"ל, ועל ידי זה פסק כעסו ונצל וזכה אחר כך למה שזכה: