# פב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/758/82/

ב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי. אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי, ואמר לי: אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם.

אחר-כך ספר זאת: שראה בחלום, היו הולכים חילות רבות מאד, והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד, גזמא גדולה. ושאלתי לאותו שאצלי: על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם? ואמר לי: שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי: איך יעזרו להם? והשיב לי: שהצפרים האלו מניחין מעצמם לחה, שעל-ידי אותה הלחה נסתלקים שכנגדם, ובזה הם עוזרים לאותן החילות.

והיה קשה לי זאת, הלא במקום ההוא שמניחין הלחה נמצאים אותן החילות גם-כן שם, ויזיק להם גם-כן? בתוך כך, ראיתי, והתחילו הצפרים להוריד עצמן למטה עד שעמדו כלם על הארץ, והלכו אחרי החילות והיו מלקטים מן הארץ בפיהם. והדבר שלקטו היה דבר עגל ולא היה דבר מאכל. והיה קשה לי: איך יבואו וילכו אלו הצפרים אחרי החילות, כי בהליכה האדם הולך מהרה יותר מן הצפרים, ומהו זה שמלקטים.

ואמר לי: שזה שמלקטים מזה נעשה לחה הנ"ל שממית אותן שכנגדם כנ"ל. ובכל מקום שמניחין הלחה על ידי זה נסתלקים ומתים שכנגדם במקום שהם (והיה קשה לי בזה כמה דברים ואיני זוכרם). ונכנסתי למקום מצנע, וראיתי שהיה פתח נמך מאד, ונכנסתי לשם, ושכבתי עצמי שם. ולא היו שום חלונות באותו החדר, והיה שם חשך. ונכנסתי לשם, שהייתי רוצה להתחבא, ונחבאתי שם.

בתוך כך התחילו לכנס לשם כל הצפרים. והייתי רוצה לגרשם והייתי מפריחם בידי, ועמדה שונרא [חתול] בפניהם. ודרך הצפרים לברח מפני השונרא, ומחמת זה נכנסו כלם לתוך אותו החדר. וכל מה שהייתי מפריחם בידי לא הועיל מחמת השונרא. ושאלתי: על מה הם באין לכאן? ואמר לי: שהם באין לכאן להיות להם "פאקין" [אבעבועות]. ושאלתי: למה זה? ואמר לי: שהלחה של הפאקין, היא הלחה הנ"ל שממיתה אותם כנ"ל, הינו אותם שכנגדם.

ושאלתי: הלא מפאקין יכולים למות מהם גם-כן? ואמר לי: שכן הוא באמת, ומאותן הנבלות שמתין מהם, זה מזיק לאותו המקום שהם מתים שם. והיה לי צער גדול, כי יראתי שלא אגוע חס ושלום מסרחון הנבלות, כי היו שם צפרים הרבה מאד מאד, והייתי מתפלל להשם יתברך על זה. בתוך כך עברו עליהם הפאקין וחזרו לבריתן. ופרח משם צפור בשמחה, וכן פרחו כלם אחריו, ונעשה צעקה בעולם מזל טוב מזל טוב, וגם אני שאגתי מזל טוב: