# פד-ב

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/758/86/

ד-ב וארא בחלום, שהיה יום כפור, וזה היה פשוט אצלי שבכל יום כפור מקריבין אחד לקרבן, שהכהן הגדול מקריב אותו. ובקשו אחד לקרבן, ונתרציתי אני להיות לקרבן. ואמרו לי שאכתב עצמי על זה, וחיבתי עצמי על זה בכתב.

אחר-כך כשרצו להקריב, חזרתי בי, והייתי רוצה להתחבא, אך ראיתי שכל ההמון סביבי ואיך אפשר להתחבא. ורציתי לצאת מן העיר. והייתי יוצא והולך מן העיר, ובתוך יציאתי חזרתי ובאתי לתוך העיר, והנה אני מסתכל שחזרתי לתוך העיר.

והייתי רוצה להתחבא בין פאלק מאסקוויטיר [אנשי מוסקבה] אמות העולם. וחשבתי, שבאם יבואו כל העולם ויבקשו מהם שיתנו אותי, בודאי ימסרו אותי לידם. ונמצא אחד שנתרצה להיות לקרבן במקומי, אך אף על פי כן מכל מקום מתירא על להבא.

ולא נכתב כסדר, גם חסר הסיום. וכפי ששמענו, היה זה שנתרצה להיות קרבן במקומו הרב מברדיטשוב ז"ל (כי נסתלק אז. וזה שאמר: "אני מתירא על להבא", כי גם הוא נסתלק בשנה האחרת, אחר פטירת הרב מברדיטשוב זצ"ל).

(אמר המעתיק: עין תוס' סוף מנחות ד"ה ומיכאל, ובכתבי האריז"ל, שלא לומר מהרה אחר ואשי ישראל ותפלתם וכו', עין שם):