# צה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/758/95/

טו שמעתי מאיש אחד מאנשי-שלומנו שספר לו רבנו ז"ל בערב יום-כפור אחר הכפרות מעשה:

שראה שהלך ביער אחד, והיער היה גדול בלי קץ, ורצה לשוב אל עקבו. ובא אליו אחד ואמר לו, שבזה היער אי אפשר לבוא לסופו וקצו, כי היער הזה היא בלי קץ וסוף, וכל הכלים שבעולם כלם נעשים מזה היער. והראה לו דרך איך שיצא מזה היער.

אחר-כך בא לנהר אחד, ורצה להגיע לסוף הנהר, ובא אליו שוב אחד ואמר לו גם-כן, שבזה הנהר אי אפשר לבוא לסופו, כי זה הנהר אין לו קץ וסוף, וכל בני העולם שותין מאלו המים של זה הנהר. והראה לו גם-כן דרך וכו'.

אחר-כך בא אל רחים אחת שהיתה עומדת על אותו הנהר. ובא אליו גם-כן אחד ואמר לו, שזאת הרחים טוחנת טחינה על כל העולם כלו. ואחר-כך חזר ובא אל היער הנ"ל, וראה שם נפח אחד שקורין "קאוויל", שישב שם ביער ועשה מלאכתו. ואמרו לו, שזה הנפח עושה כלים בשביל כל העולם כלו. והדברים סתומים מאד

(גם לא נרשם בשלמות כראוי, כי הרבה נשכח כי לא נכתב בזמנו). ואמר אז, שהעולם מספרין מעשה, ואני ראיתי מעשה. השם יתברך יזכנו להבין דבריו הקדושים והנוראים: