# צט

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/758/99/

יט מעשה במלך אחד שהיה קטן, וכבש אותו מלך גדול, ונעשה נכנע אליו. והמלך הגדול כבש עוד מלכים ומדינות.

לאחר זמן נתחזק המלך הקטן הנ"ל, ונתעורר עם שאר מלכים נגד המלך הגדול שכבש אותם, וחזרו וכבשו את ארצם מידו, וגם אצלו כבשו מדינות. ונתישב המלך הקטן הנ"ל מאחר שרואה שהגלגל חוזר, לפעמים זה כובש, ולפעמים חוזר חברו וכובש אצלו. ומי יודע מה יולד יום, אולי יחזר ויתהפך הדבר.

והלך ועשה חומה אצל הים, וגנז שם בתוך אותו המבצר כל ההון והממון שקבץ מכל מדינתו. ועשה שם חדרים חדרים, ובכל חדר וחדר גנז שם מטבע מיחדת. ותלה דף (שקורין "טאבליצע") [שלט] על הפתח, והיה כתוב שם המטבע המנחת בתוך אותו החדר.

ובפתח של כלל המבצר היה נעשה שם באמנות, שקורין "מאשין" [מכונה], שלא היה אפשר לכנס לשם. מחמת שמי שלא היה יודע הדרך והנתיב והנטיה לכל צד בשעת הכניסה, היה המאשין חותך את ראשו. והיה תלוי שם טאבליצע [שלט], שהיה כתוב עליה בכמה לשונות הדרך והחכמה איך לכנס לשם, ואיך לנטות לכל צד, באפן שיוכל לכנס ולא יזיק לו המאשין הנ"ל.

לאחר זמן שטף הים את האי עם המבצר הנ"ל, ונשתכח הדבר.

לאחר כמה מאות שנים, חזר מלך אחד וכבש אותו האקלים ונתגלה האי הנ"ל.

והמלך הזה היה קטן, ורצה לעשות שם ישוב. והלך והושיב שם מן היהודים ומן שאר אמות. ומן הסתם נתישבו שם היהודים עניים ואביונים כדרך המקומות החדשים. והיה שם עני אחד שעשה לעצמו בית קטן אצל הים. ויהי ביום ששי הלך לחפר טיט, ומצא הטאבליצע הנ"ל ולא היה יודע מה כתוב בה.

והלך ושאל וחקר אצל הערלים הזקנים, אם יודעים אם היה שם איזה פעם ישוב, ולא היה אחד מהם שהיה יודע וזוכר אם היה שם ישוב. ובא עני אחד שהיה צריך לבקש לו מקום לאכל בשבת, והלך אצל העני הנ"ל, וספר לו את אשר מצא הטאבליצע ואין יודע מה כתוב בה. השיב לו, אקרא את מה שכתוב בה. ונתן לו, וקרא מה שכתוב שם. והלך העני היהודי הזה ולקח כל האוצרות וההון שהיה שם: