# קעה

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/971/175/

ט הספר שהוליכו שני אנשים הנ"ל היה ההעתקה שלי, מה שהעתקתי ספר הקדוש הנ"ל כנ"ל. הספר שנשרף אנו מכנין בשם ספר השני, כי כל אלו הספרים שנדפסו הם בחינת ספר הראשון, כי כלם הם בחינת נגלה שלו (אף-על-פי שאצל כל העולם כלו הוא גבוה יותר מרזין דרזין, כי כל תבה ותבה של ספריו שנדפסו היא מלאה סודי סודות ורזין דרזין עד אין סוף כמובן למשכיל, אך אצלו ז"ל היה כל זה בחינת נגלה).

והספר שצוה לשרף כשהיה בלעמברג, זה הוא ספר השני, והיא בחינת רזין שלו. וזה הספר השני העתקתי לפניו בשנת תקס"ו, וההעתקה שלי נתן ביד שני אנשים להוליך בעירות ולומר בכל עיר מעט מהספר הזה כנ"ל. והשביע אותם אז שלא יגלו הדבר לשום אדם. ועוד היה לו ספר שלישי והוא ספר הגנוז שלא נגע בו שום יד אדם ולא שזפתו עין, והוא בחינת רזין דרזין שלו. וגם זה הספר כבר היה נגמר בשנת תקס"ו בתחלתו, כי אז ספר לפני כל זה.

ועתה בוא וראה והבן מה השיג אחר-כך, כי כבר התפאר כמה וכמה פעמים שהוא אינו עומד על מדרגה אחת לעולם, ואמר, שאם היה יודע שעומד היום על מדרגה של אתמול אינו צריך את עצמו כלל, ובכל פעם אמר שאינו יודע כלל מחמת שרצה להשיג יותר ויותר.

ועתה בין תבין את אשר לפניך, עד היכן עצמו השגותיו, כי חי אחר-כך חמש שנים רצופים, גם היו לו יסורים קשים ועצומים אחר-כך, והיה בכל העירות והטלטולים של נסיעות נאווריטש אחר-כך, וגם בבראד ולעמברג היה אחר-כך, שעל ידי כל זה פעל ועשה הרבה מאד והשיג הרבה מאד. ומי שיש לו מח בקדקדו יוכל להתנוצץ לו איזה התנוצצות על-ידי-זה מגדלת רבנו ז"ל, אשר לא היה דגמתו בעולם: