# קפד

> מקור: https://rabenu.app/books/chayeymoharan/971/184/

יז בהיותו בלעמברג מסר הספר לקוטי מוהר"ן ליד איש אחד שבא אליו ממעדוועדיווקע, וצוה להאיש הזה שיסע למדינתנו להדפיס הספר, וכן עשה.

ובתחלה חקר בדעתו והתישב הרבה בענין זה, כי בשנים הקודמים היינו נזהרים להעלים ולהסתיר הכתבים של תורתו בפני העולם, אך אחר-כך צוה עלי להעתיקם כסדר.

הינו, כי בתחלה היו כתובים אצלי התורות בקונטרסים מפזרים שלא כסדר, ואחר-כך בשנת תקס"ה צוה עלי להעתיקם כסדר ולעשות מהם כרך. והזהיר אותי להזדרז בזה. והשם יתברך היה בעזרי, והעתקתיו יפה כסדר. והבאתי לפניו הקונטרסים והוטבו בעיניו מאד.

ואחר-כך נתתי אותם לאמן הכורך פה ברסלב לכרכם יפה, וזה היה ביום ששי ערב שבת-קדש, והכרחתי לעמד על האמן לשמר בעת הכריכה שלא ישלטו בו ידי זרים. ואחר-כך שלח רבנו ז"ל איש מאנשיו שיעמד על האמן לשמר, כדי שאנכי אבוא לפניו לדבר עמו. ותכף באתי לפניו ודבר עמי הרבה והחיה אותי מאד.

ובאותו היום שמעתי התחלת התגלות הענין של העשרה קפיטל תהלים שהם תקון למקרה לילה חס ושלום. ואז מחמת עסק זה נמנע מלישן באותו הערב שבת, רק דבר עמי הרבה בתחלה כשהיה שוכב על מטתו, ואחר-כך קם ממטתו וישב אצל השלחן בביתו הגדול, ודבר עמי הרבה ועם כל העולם עד פנות היום, מה שדרכו היה תמיד לילך למרחץ סמוך אחר חצות, ועכשיו ישב ודבר עמנו עד סמוך לערב.

ואמר אז, כמה קשה להיות מנהיג (שקורין "גיטר יהוד"). כי הלא זה הדבר שכורכין הספר נדמה לכם שהוא דבר קטן, כמה וכמה עולמות תלויים בזה (וכונתו היה נראה בזה, שהוא מכרח לשא עליו ענין התקון הזה הנעשה על-ידי כריכות הספר גם-כן).

ונגמר כריכות הספר בשבוע שלאחריו ביום חמישי. ובכל אותו השבוע דבר עמי הרבה מענין שמחה, וחזק אותי הרבה להיות בשמחה תמיד, ואמר: הלא החולה שמטל על ערש דוי מחזקים אותו ואומרים לו שלא יתרשל ולא יתעצב, רק יתחזק בכל מיני התחזקות, ועל-ידי-זה יכול החולה לשוב לאיתנו על ידי התחזקות בעצמו. ועוד דבר עמי הרבה מענין זה בכל יום. וביום חמישי נגמר כריכות הספר, והבאתיו לפניו מכרך. ענה ואמר: עדין אין אתה בשמחה? יהיה זמן שתדע גדלתי.

ואז גלה לי מענין הספר הנ"ל שיש לו, שהוא הספר שזכיתי להעתיקו ואחר-כך צוה לשרפו. ויש בזה הרבה לספר, ומעט נרשם במקום אחר (לעיל קס"ט). ועין עוד השיך לזה בספר ימי נתן (ימי מוהרנ"ת א'-י"א,כ"ו):