# ד. עַמּוּד אֶרֶךְ אַפָּיִם

> מקור: https://rabenu.app/books/chlvky-hnchl/476/

יְסוֹד הָרְבִיעִי, עִנְיַן יִשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק, וְהוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן ו'), הוּא לֵידַע כִּי כָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה הַבַּעַל בְּחִירָה הַכֹּל הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבְרֵי חֵרוּף וְגִדּוּף מִיַּד אִישׁ מִיַּד רֵעֵהוּ, אוֹ בְּקַבְּלוֹ נֵזֶק מִמֶּנּוּ, יֵדַע אֲשֶׁר הַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא, וְלָכֵן בְּהִקָפְצוֹ עַל רֵעֵהוּ וּבְזַעְפּוֹ עָלָיו מֵסִיר נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כִּי אֵינֶנּוּ מַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, אֲשֶׁר הָאָדָם הוּא רַק שְׁלִיחַ הַמָּקוֹם, בְּחִינַת: "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ" (נְדָרִים מא.), אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְטוֹבָתוֹ וּלְמָרֵק עֲוֹנוֹתָיו, וְהוּא מֵסִיר אָזְנוֹ וּמַטֶּה שִׁכְמוֹ מִלְהִתְתַּקֵן, אֲשֶׁר אָז הוּא עֵת לָזֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵן כִּי אִם כְּשֶׁעוֹלִין לְסּוֹד הַתְּשׁוּבָה וְשָׁרְשָׁהּ, לֵידַע כִּי הַכֹּל מֵאֵת ה' הָיְתָה לָנוּ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ לְשׁוֹן 'תְּשׁוּבָה': לָשׁוּב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵידַע שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַדַּעַת נִתְגַּלָּה אָז בְּהַכְאוֹב אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ וְהוּא שׁוֹתֵק לוֹ, בְּיָדְעוֹ כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמָרֵק עָווֹן וּלְהָתֵם הַחַטָּאת, וּלְלַמֵּד לָאָדָם דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלָה הַקְּלִפָּה וְהַהַסְתָּרָה כּוּלָּהּ אָמֵן:
