# ד. עמוד ארך אפים

> מקור: https://rabenu.app/books/chlvky-hnchl/476/

יסוד הרביעי, ענין ישמע בזיונו ידם וישתק, והוא עקר התשובה (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו'), הוא לידע כי כל מה שעושה הבעל בחירה הכל הוא מהשם יתברך, ולכן כששומע דברי חרוף וגדוף מיד איש מיד רעהו, או בקבלו נזק ממנו, ידע אשר הכל מהשם יתברך הוא, ולכן בהקפצו על רעהו ובזעפו עליו מסיר נשמתו הקדושה ממנו בעצמו, כי איננו מאמין בהשגחה פרטית, אשר האדם הוא רק שליח המקום, בחינת: "למשפטיך עמדו היום, כי הכל עבדיך" (נדרים מא.), אבל באמת הכל הוא מהשם יתברך לטובתו ולמרק עונותיו, והוא מסיר אזנו ומטה שכמו מלהתתקן, אשר אז הוא עת לזה, כי אי אפשר להתתקן כי אם כשעולין לסוד התשובה ושרשה, לידע כי הכל מאת ה' היתה לנו כנ"ל, וזהו לשון 'תשובה': לשוב הכל להשם יתברך לידע שהכל מאתו יתברך. וזה הדעת נתגלה אז בהכאוב אותו חברו והוא שותק לו, בידעו כי הכל מאתו יתברך למרק עוון ולהתם החטאת, וללמד לאדם דעת, ועל־ידי זה נתבטלה הקלפה וההסתרה כולה אמן: