# פרשה א

> מקור: https://rabenu.app/books/devarim-rabbah/parsha-1/

אלה הדברים (דברים א, א), הלכה אדם מישראל מהו שיהא מתר לו לכתב ספר תורה בכל לשון וכו', כך שנו חכמים אין בין ספרים לתפלין ומזוזות אלא שהספרים נכתבים בכל לשון. רבן גמליאל אומר אף הספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית. ומה טעמו של רבן גמליאל שאומר מתר לכתב ספר תורה יונית, כך למדו רבותינו, אמר בר קפרא דכתיב (בראשית ט, כז): יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם, שיהיו דבריו של שם נאמרין בלשונותיו של יפת, לכך התירו שיכתבו בלשון יונית. אמר הקדוש ברוך הוא ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפא את הלשון, מנין, שכן כתיב (משלי טו, ד): מרפא לשון עץ חיים, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר (משלי ג, יח): עץ חיים היא למחזיקים בה. ולשונה של תורה מתיר את הלשון, תדע לך לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מעלה מגן עדן אילנות משבחים, ומה הוא שבחן, שהן מרפאין את הלשון, שנאמר (יחזקאל מז, יב): ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו'. מנין שהיא רפואה של לשון, שנאמר (יחזקאל מז, יב): והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר לתרפיון, וחד אמר כל שהוא אלם ולועט הימנו לשונו מתרפא ומצחצחה מיד בדברי תורה, שכך כתיב: מזה ומזה, ואין מזה ומזה אלא תורה, שנאמר (שמות לב, טו): מזה ומזה הם כתבים. רבי לוי אמר מה לנו ללמד ממקום אחר נלמד ממקומו, הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו (שמות ד, י): לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים, מנין, ממה שקרינו בענין, אלה הדברים אשר דבר משה

דבר אחר, אלה הדברים, זה שאמר הכתוב (משלי כח, כג): מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון, רבי פינחס בשם רבי חמא בר חנינא אמר: מוכיח זה משה, אדם אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, מהו אחרי, אמר הקדוש ברוך הוא בשביל להביאן אחרי. חן ימצא זה משה, דכתיב (שמות לג, יב): וגם מצאת חן בעיני. ממחליק לשון, זה בלעם, שהחליק בנבואותיו וגבה לבם ונפלו בשטים.

דבר אחר, מוכיח אדם אחרי, אמר רבי יהודה ברבי סימון, מהו אחרי, אמר הקדוש ברוך הוא כביכול משה הוכיחני אחר ישראל והוכיח לישראל אחרי, לישראל אמר (שמות לב, ל): אתם חטאתם, להקדוש ברוך הוא אמר (שמות לב, יא): למה ה' יחרה אפך בעמך. מהו למה, אמר רבי יצחק בשעה שעשו ישראל את העגל בקש הקדוש ברוך הוא לכלות שונאיהן של ישראל, אמר לו משה רבונו של עולם העגל הזה טוב הוא לסייע לך, אמר לו הקדוש ברוך הוא מה מסייע לי, אמר לו משה אם אתה מוריד גשמים הוא מפריח טללים, אתה מוציא את הרוחות והוא את הברקים. אמר לו הקדוש ברוך הוא אף אתה טועה בעגל, אמר לפניו רבונו של עולם אלא למה ה' יחרה אפך בעמך. ולישראל הוא אומר: אתם חטאתם חטאה גדלה.

אמר רבי יהודה ברבי סימון משל למה הדבר דומה למלך שכעס על אשתו טרפה והוציאה מביתו, שמעו בו השושבינין הלכו אצל המלך ואמרו לו הא מרי כך אדם עושה לאשתו, מה עשתה לך. והלכו אצלה ואמרו לה עד אימת את מכעסת אותו, קדמותך הוא תנינותך הוא. אף משה כשהלך אצל הקדוש ברוך הוא אמר לו: למה ה' יחרה אפך בעמך, לא בניך הם. וכשהלך אצל ישראל אמר להן עד אימת אתם מכעיסים אותו, קדמותכון הוא תנינותכון הוא. וכן הוא אומר (דברים א, א): במדבר בערבה מול סוף

דבר אחר, אלה הדברים אשר דבר משה, זה שאמר הכתוב (תהלים נ, כא): אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו', מהו אלה עשית והחרשתי, אמר רבי שמואל בר נחמן (שמות לב, ד): אלה אלהיך ישראל, עשיתם במדבר והחרשתי לכם, למה, שהיה משה מפיס עלי ואומר לי (במדבר יד, יט): סלח נא, ושמעתי לו. דמית היות אהיה כמוך, דמיתם את הצורה ליוצרה, ואת הנטיעה למי שנטעה, (תהלים נ, כא): אוכיחך ואערכה לעיניך, תרין אמוראין, חד אמר אעורר כל לעיניך. וחד אמר אסדיר כל לעיניך. אמר להם משה איני מוכיח אתכם על מה שאתם עתידים לעשות אלא על מה שעשיתם לשעבר (דברים א, א): במדבר בערבה מול סוף

דבר אחר אלה הדברים. אמר רבי אחא ברבי חנינא ראויות היו התוכחות לומר מפי בלעם, והברכות מפי משה, אלא אלו הוכיחם בלעם, היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו, ואלו ברכם משה, היו אמות העולם אומרים אוהבן ברכן. אמר הקדוש ברוך הוא יוכיחן משה שאוהבן, ויברכן בלעם ששונאם, כדי שיתבררו הברכות והתוכחות ביד ישראל

דבר אחר, אלו אחר הוכיחן היו אומרים זה מוכיחנו משה שכתוב בו (במדבר טז, טו): לא חמור אחד מהם נשאתי, לזה נאה להוכיח את ישראל.

דבר אחר, אלו אחר אומר (שמות יח, יא): עתה ידעתי כי גדול ה' וגו', היו אומרים זה אומר עתה ידעתי, אלא יתרו שהיה יודע, שחזר על כל בתי עבודת כוכבים שבעולם ולא מצא בהם ממש ואחר כך בא ונתגיר, לזה נאה לומר עתה ידעתי.

דבר אחר, אלו אחר אומר (קהלת א, ב): הבל הבלים, היו אומרים זה אין לו פרוטה לאכל והוא אומר הבל הבלים, אלא שלמה שכתוב בו (מלכים א י, כז): ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, לזה נאה לומר הבל הבלים.

דבר אחר, אלו אחר אומר (קהלת ג, יא): את הכל עשה יפה בעתו, היו אומרים זה לא אכל מאומה מימיו והוא אומר את הכל עשה יפה בעתו, אלא שלמה שכתוב בו (מלכים א ה, ז): וכלכלו הנצבים האלה וגו' ולא יעדרו דבר, מאי ולא יעדרו דבר, אמר רבי חמא בר' חנינא שהיו מביאין לו תרדין בימות החמה וקשואין בימות הגשמים, לזה נאה לומר את הכל עשה יפה בעתו.

דבר אחר, אלו אחר אומר (דניאל ד, לב): וכל דירי ארעא כלה חשיבין, היו אומרים זה לא שלט על שני זבובין מימיו והוא אומר וכל דירי ארעא כלה חשיבין, אלא נבוכדנצר שכתוב בו (דניאל ב, לח): ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון, לזה נאה לומר וכל דירי ארעא כלה חשיבין.

דבר אחר, אלו אחר אומר (דברים לב, ד): הצור תמים פעלו, היו אומרים זה אינו יודע טיבה של מדת הדין, והוא אומר הצור תמים פעלו, אלא משה שכתוב בו (תהלים קג, ז): יודיע דרכיו למשה, לזה נאה לומר הצור תמים פעלו

דבר אחר, אלה הדברים, אמר רבי שמואל בר נחמן, אמר הקדוש ברוך הוא כדבורים היו בני מתנהגים בעולם על ידי צדיקים ועל ידי נביאים.

דבר אחר, אלה הדברים, מה הדבורה הזו דבשה מתוק ועקצה מר, כך הן דברי תורה, כל מי שעובר עליהן נוטל אפופסין, שנאמר (ויקרא כ, י): מות יומת הנאף והנאפת, (שמות לא, יד): מחלליה מות יומת. וכל מי שמקים אותה זוכה לחיים, שנאמר (שמות כ, יב): למען יארכון ימיך.

דבר אחר, אלה הדברים, מה הדבורה הזו דבשה לבעלה ועקצה לאחרים, כך הן דברי תורה, סם חיים לישראל, וסם המות לעובדי כוכבים.

אמר רבי יהודה ברבי סימון בשם רבי לוי, מה הדבורה הזאת כל מה שהיא מסגלת, מסגלת לבעליה, כך כל מה שישראל מסגלין מצוות ומעשים טובים, הם מסגלים לאביהם שבשמים

דבר אחר, אלה הדברים, אמר רבי תנחומא, למה הדבר דומה לאדם שהיה מוכר ארגמן והיה מכריז הרי ארגמן, הציץ המלך ושמע את קולו, קרא אותו ואמר לו, מה אתה מוכר, אמר לו לא כלום, אמר לו אני שמעתי את קולך שהיית אומר הרי ארגמן, ואתה אומר לא כלום, אמר לו מרי אמת ארגמן הוא, אלא אצלך אינו כלום. כך משה, לפני הקדוש ברוך הוא שברא את הפה ואת הדבור, אמר (שמות ד, י): לא איש דברים אנכי, אבל אצל ישראל כתיב בו, אלה הדברים

דבר אחר, אמר רבי סימון כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה שישנה התורה, לא היה מבקש להוכיחן על מה שעשו, אמר רבי סימון למה הדבר דומה לתלמיד שהיה מהלך עם רבו וראה גחלת משלכת, סבור שהיא אבן טובה, נטל אותה ונכוה, לאחר ימים היה מהלך עם רבו וראה אבן טובה, היה סבור בה שהיא גחלת, והיה מתירא לגע בה, אמר לו רבו טל אותה אבן טובה היא. כך אמר משה בשביל שאמרתי להן (במדבר כ, י): שמעו נא המרים, נטלתי שלי מתחת ידיהן, ועכשו אני בא להוכיחן, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה אל תתירא

דבר אחר, אלה הדברים, רבנין אמרין, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, הואיל וקבלו עליהן תוכחותיך צריך אתה לברכן, מיד חזר וברכן, מנין, שנאמר (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה וגו', ומנין שכל המקבל תוכחה זוכה לברכה, שכן שלמה מפרש (משלי כד, כה): ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בעולם הזה הייתם מתברכין על ידי אחרים, לעתיד לבוא אני אברך אתכם, שנאמר (תהלים סז, ב): אלהים יחננו ויברכנו וגו'

ה' אלהי אבותיכם (דברים א, יא): הלכה אדם מישראל שנתמנה חכם או דין על הצבור, מהו שיהא מותר לו לדון לעצמו. כך שנו רבותינו אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד, שנאמר (איוב כג, יג): והוא באחד ומי ישיבנו. ומהו והוא באחד, אמר ריש לקיש שהקדוש ברוך הוא דן וחותם לעצמו.

אמר רבי ראובן ומהו חתמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ולמה אמת, אמת יש בו שלש אותיות, אל''ף ראשון של אותיות, מ''ם אמצעית, תי''ו סופן, לומר (ישעיה מד, ו): אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים. רבנין אמרי בוא וראה בשעה שנתמנה משה על ישראל, אמר להן איני יכול לשא את משאכם לעצמי אלא מנו לכם דינים שיהיו דנין אתכם, שנאמר (דברים א, יג): הבו לכם אנשים.

אמר רבי ברכיה בשם רבי חנינא, צריכין הדינין שיהא בהן שבע מדות, ואלו הן (דברים א, יג): חכמים ונבנים, וידעים, וארבע כמו שכתב להלן (שמות יח, כא): ואתה תחזה מכל העם וגו', הרי שבע. ולמה לא נכתבו שבע כאחת, שאם לא נמצאו משבע מביא מארבע, ואם לא נמצאו מארבע מביא משלש, ואם לא נמצאו משלש מביא מאחד, שכך כתיב (משלי לא, י): אשת חיל מי ימצא. (דברים א, יג): ואשימם בראשיכם, ואשמם כתיב.

אמר רבי יהושע בן לוי אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם, אשמה תלוי בראשיכם. למה הדבר דומה לנחש הזה שאמר הזנב לראש עד מתי אתה מתהלך תחלה, אני אלך תחלה, אמר לו לך, הלך ומצא גומא של מים והשליכו לתוכה, מצא אש והשליכו לתוכו, מצא קוצים והשליכו לתוכן, מי גרם לו על שהלך הראש אחר הזנב. כך כשהקטנים נשמעים לגדולים הם גוזרים לפני המקום והוא עושה, ובשעה שהגדולים מהלכין אחר הקטנים נופלים לאחר פניהם.

דבר אחר, אמר רבי הושעיא למה הדבר דומה לכלה שהיתה עומדת בתוך חפתה ונתפחמו ידיה, אם מקנחת היא אותם בכתל הכתל מתפחם וידיה אין מתנקות, ואם בפסיפס הפסיפס מתפחם וידיה אין מתנקות, ואם מקנחת היא בשערה, שערה היא מתנאה וידיה מתנקות. כך בשעה שישראל שומעין לגדוליהם ואין גדולים עושים צרכיהם, אשמה תלויה בראשם של גדולים, ואם לאו תלויה בראשיהן של עצמם.

אמר רבי יצחק בשעה שישראל נשמעים לגדוליהם ואין גדוליהן עושים צרכיהם, באותה שעה (ישעיה ג, יד): ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו, וכל כך למה שמשאוי של צבור קשה ואין אדם יחיד יכול לשא משאן של צבור בעצמו, תדע לך שהרי משה רבן של כל הנביאים לא היה יכל לשאת משאוי של צבור לעצמו, מנין (דברים א, ט): ואמר אלכם בעת ההוא וגו', באיזו עת, רבי יוחנן אמר בעת יתרו, מנין, שכך כתיב (שמות יח, יח): כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך. רבי חייא אמר בעת מתאוננים, שנאמר (במדבר יא, יד): לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה וגו'. (במדבר יא, יב): האנכי הריתי וגו'.

אמר רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר לפניו רבונו של עולם אתה אמרת (ישעיה מו, ג): העמסים מני בטן וגו', אתה נאה לך לטען אותן, אמר משה לישראל חייכם שאני יכול לטען עשרה כיוצא בכם, ולמה איני יכול לשאת אתכם, שה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דיניכם, מנין, ממה שקרינו בענין (דברים א, י): ה' אלהיכם הרבה אתכם

דבר אחר, ה' אלהיכם הרבה אתכם (דברים א, י), זה שאמר הכתוב (תהלים ה, ח): אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך.

אמר רבי אלעאי ברבי יוסי בן זמרה, כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שיגאל את בניו בב' אותיות, מנין, שכך כתיב (בראשית טו, יד): וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי. כשבא לגאלם, גאלם בשבעים ושתים אותיות.

אמר רבי יודן מלבוא לקחת לו גוי (דברים ד, לד): עד סוף הפסוק ע''ב אותיות. רבי אבין אמר בשמו גאלם, ושמו ע''ב אותיות.

דבר אחר, אמר רבי אלעאי בשם רבי יוסי בן זמרה מפני מה לא גלה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו שיתן לבניו את המן, אמר רבי אבא בר כהנא כך היא דרכן של צדיקים אומרים מעט ועושין הרבה.

דבר אחר, מפני מה לא גלה אותו להן, שאלו גלה אותו להן היו ישראל אומרים כבר אכלנו אותו על שלחנו של פרעה, תדע לך, תבן לא היו נותנין להן והיו ישראל אומרים (במדבר יא, ה): זכרנו את הדגה וגו', לפיכך לא גלה להן.

דבר אחר, אמר רבי אלעאי בשם רבי יוסי בן זמרה, כך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם שמגדל בניו ככוכבים, מנין, שנאמר (בראשית טו, ה): כה יהיה זרעך, וכשבא לברכן ברכן יותר ממה שאמר להם, מהו (דברים א, י): לרוב, (בראשית כב, יז): הרבה ארבה, מהו אומר (תהלים יח, מד): תפלטני מריבי עם תשימני וגו', אלא אמר דוד (שמואל ב כב, מד): ותפלטני מריבי עמי, שלא יהא לי דין אצלן, תפלטני מריבי עם, שלא יהא להם דין אצלי, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, מה אתה יושב לך אצלן, חייך כבר מניתי אותך מלך עליהם. אמר לפניו הואיל ומנית אותי על בניך, תן להם לב שישמעו לי בניך, שכן כתיב (תהלים יח, מה): לשמע אזן ישמעו לי. ועוד אמר דוד (תהלים יח, מד): תשימני לראש גוים, אמר רבי ברכיה אם דנת את הגוי בא הוא ומוסרך לאלוה, ומי הוא, אלהי האלהים הרואה ואינו נראה. אמר להן משה לישראל חייכם שאני יכול לטען עשרה כיוצא בכם ומאה כיוצא בכם, ולמה לא אוכל לבדי שאת אתכם, שה' אלהיכם הרבה אתכם על גבי דיניכם

ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי וגו' (דברים א, י), אמר להן היום אתם ככוכבים, אבל לעתיד לבוא, לרב, אתם עתידים להיות דומין לרבכם, כיצד, כתיב כאן (דברים ד, כד): כי ה' אלהיך אש אכלה, וכתיב בישראל לעתיד לבוא (ישעיה י, יז): והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה.

אמר רבי לוי בר חמא, ומה מי שעובד עבודת כוכבים הרי הוא כמותו, שנאמר (תהלים קטו, ח): כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם, מי שעובד להקדוש ברוך הוא לא כל שכן שיהיה כמותו, ומנין, שכך כתיב (ירמיה יז, ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' וגו'.

דבר אחר, אמר רבי אבא לעתיד לבוא עתיד מחצתן של צדיקים להיות לפנים ממלאכי השרת, והם שואלים להם מה הלכות חדש הקדוש ברוך הוא היום.

אמר רבי לוי בר חנינא ואל תתמה אף בעולם הזה היתה מחצתן לפנים ממלאכי השרת, שנאמר (דניאל ג, כה): ורוה די רביעאה דמה לבר אלהין, שהיו לפנים מהמלאך, והוא מכבה לפניהם האש

ה' אלהי אבותיכם וגו' (דברים א, יא), אמר רבי אליעזר בן יעקב, להביט בברכותיו של משה יש בהן מסוף העולם עד סופו, מה כתיב (דברים א, יא): אלף פעמים, אלף פעם אין כתיב כאן, אלא פעמים.

דבר אחר, (דברים א, יא): יוסף עליכם ככם, אמר רבי אחא יכולין היו ישראל לומר לו, רבנו משה, אנו יש בנו אחד מכל הדברים שאתה מוכיחנו וקבלנו תוכחותיך, אלא שתקו, לפיכך הוא אומר ככם, צדיקים כיוצא בכם, מקבלים תוכחות ושותקים.

דבר אחר, למה ברכן בלשון תוספת, שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתרה מן העקר, בנהג שבעולם, אדם לוקח מחברו ליטרא של בשר ואומר לו הוסף לי, כמה הוסיף לו אונקיא, אבל הקדוש ברוך הוא תוספתו יתרה מן העקר, כיצד, יצחק היה עקר לאברהם, ומה שהוסיף לו יותר מן העקר, שנאמר (בראשית כה, א): ויסף אברהם ויקח אשה וגו'. יוסף היה עקר לאמו, בנימין שהיה תוספת, מנין, שנאמר (בראשית ל, כד): יסף ה' לי בן אחר, מה כתיב (בראשית מו, כא): ובני בנימין בלע ובכר ואשבל וגו', הרי יותר מיוסף. חזקיה עקר מלכותו ארבע עשרה שנה, ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העקר, מנין, שנאמר (ישעיה לח, ה): הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה, שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתרה על העקר. לפיכך ברכן בלשון תוספת. (דברים א, יא): ויברך אתכם, אמר רבי לוי למה הדבר דומה, למלך שאמר לשר הצבא שילך לחלק ללגיונותיו מליטרא ליטרא של זהב, הלך ונתן להם מחמשה חמשה זהובים ומעשרה זהובים. אמרו לו המלך אמר לך שתתן לנו מליטרא ליטרא של זהב, ונתת לנו מחמשה חמשה זהובים, אמר להן משלי הן כשיבוא המלך הוא יתן לכם משלו. כך אמרו לו ישראל רבנו משה הקדוש ברוך הוא לא נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמים, אמר להם מה שברכתי אתכם משלי ברכתי, כשיבוא הקדוש ברוך הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם

דבר אחר, ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו', למה ברך אותם ככוכבים, מה הכוכבים הללו מעלות על גבי מעלות, כך הן ישראל מעלות על גבי מעלות. מה הכוכבים הללו אין להם לא חקר ולא מנין, כך ישראל אין להם לא חקר ולא מנין. מה הכוכבים שליטים מסוף העולם ועד סופו, כך ישראל. אמר לפניו רבונו של עולם למה לא משלת את בניך בחמה ובלבנה שהם גדולים מכוכבים, אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך חמה ולבנה יש להם בושה לעתיד לבוא, מנין, דכתיב (ישעיה כד, כג): וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו', אבל הכוכבים אין להם בושה לעולם, מנין, שכן כתיב (יואל ב, כז): וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם

רב לכם סב את ההר הזה (דברים ב, ג), הלכה אדם מישראל שהוא זהיר בכבוד אב ואם, מהו שכרו. כך שנו רבותינו אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא כבוד אב ואם וכו'.

אמר רבי אבהו שאלו תלמידיו את רבי אליעזר הגדול אי זהו כבוד אב ואם, אמר להם צאו וראו מה עשה דמה בן נתינה באשקלון והיתה אמו חסרת דעת, והיתה מסטרתו בין חבריו, ולא היה אומר לה אלא דיך אמי. אמרו רבותינו פעם אחת באו חכמים אצלו לקח הימנו אבן אחת טובה שנאבדה מכלי כהן, שהיה דר באשקלון, ופסקו עמו באלף זהובים, נכנס ומצא רגלו של אביו פשוטה על התבה שהיתה אבן טובה בתוכה והיה ישן, ולא בקש לצערו ויצא לחוץ ריקם, כיון שלא הוציאה כסבורין שמבקש מהן יותר, והעלו דמיה עשרת אלפים זהובים. כשנעור אביו משנתו נכנס והוציאה להן, בקשו לתן לו עשרת אלפים זהובים, אמר להם חס לי, איני נהנה משכר אבותי, אלא, בדמים הראשונים שפסקתי עמכם, אלף זהובים, כך אני נוטל מכם. ומה שכר נתן לו הקדוש ברוך הוא, אמרו רבותינו באותה שנה ילדה פרתו פרה אדמה, ומכרה יותר מעשרת אלפים זהובים. ראה כמה גדול כבוד אב ואם.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא כבד בריה את אבותיו כמו אני את אבותי, ומצאתי שכבד עשו לאביו יותר ממני. כיצד, אמר רבן שמעון בן גמליאל הייתי משמש את אבי בכלים צואים, וכשהייתי הולך לשוק הייתי משליך אותן הכלים ולובש כלים נאים ויוצא בהן, אבל עשו לא היה עושה כן, אלא אותן כלים שהיה לובש ומשמש בהן את אביו, הן מעלים. תדע לך, בשעה שיצא לצוד ולהביא לאביו שיברך אותו, מה עשתה רבקה שהיתה אוהבת את יעקב בנה, נתנה לו מטעמים ואמרה לו לך אצל אביך וטל הברכות עד שלא יטל אותן אחיך. באותה שעה אמר לה יעקב אמי אין את יודעת שעשו אחי (בראשית כז, יא): איש שער ואנכי איש חלק, שלא ירגיש אבי שאיני עשו ואני מתביש בפניו, מנין שנאמר (בראשית כז, יב): אולי ימשני אבי וגו'. אמרה לו בני אביך עיניו כהות ואני מלבשת אותך אותן כלים נאים שאחיך לובש ומשמש בהן את אביך, ואתה נכנס אצלו והוא אוחז בידך וסבור בך שאתה עשו ומברך אותך, ומנין, שנאמר (בראשית כז, טו): ותקח רבקה את בגדי עשו וגו', שבהן היה למוד לשמש את אביו, שנאמר (בראשית כז, טו): ותלבש את יעקב. לפיכך כשנכנס יעקב אצלו מה יצחק אומר לו (בראשית כז, כב): הקל קול יעקב והידים ידי עשו, ברך אותו ויצא לו, ובא עשו ונכנס אצל אביו, אמר לו מי אתה מסיח עמי בלב [נסח אחר: בקול] גדול, אמר לו (בראשית כז, לב): אני בנך בכרך עשו, כיון ששמע את קולו ידע שעשו הוא, אמר לו בני (בראשית כז, לה): בא אחיך במרמה ויקח ברכתך, באותה שעה התחיל עשו צוח ואומר בוא וראה מה עשה לי התם הזה, שכתוב בו (בראשית כה, כז): ויעקב איש תם ישב אהלים, לא די שצחק לי על שמכרתי לו את בכורתי, (בראשית כז, לו): והנה עתה לקח ברכתי, הא למדת שעשו היה זהיר בכבוד אבותיו.

אמר רבי יודן כיון שבאו ישראל לעשות עמו מלחמה, הראהו הקדוש ברוך הוא למשה אותו הר שהאבות קבורים בו, אמר לו, משה, אמר להם לישראל, אין אתם יכולין להזדוג לו, עד עכשו מתבקש לו שכר הכבוד שכבד את אלו שקבורין בהר הזה, מנין, ממה שקרינו בענין, רב לכם סב את ההר הזה

דבר אחר, רב לכם סב את ההר הזה, זה שאמר הכתוב (תהלים ס, יא): מי יובלני עיר מצור, זו רומי, ולמה דוד קורא אותה מצור, עיר שמצרה ומבצרה לישראל.

דבר אחר, עיר מצור, שמבצרת מכל מקום, שאין אדם יכול לכבש אותה.

דבר אחר, עיר מצור, עיר שהכל מבצרין אותה.

אמר רבי יוחנן היה דוד מתאוה ואומר מי יובלני עיר מצור, מי יתן שאפרע ממנה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, ויכול אתה לה, אמר לפניו רבונו של עולם (תהלים ס, יא): מי נחני עד אדום, אמר לפניו מי שכבר השליטני על אדום הוא משליט אותי אף על זו סגיאין, ומנין ששלט דוד על אדום, שנאמר (שמואל ב ח, יד): וישם באדום נצבים. מהו נציבים, רבי סימון אמר קסטרס. רבנן אמרי אדריאנטין.

אמר רבי יהודה ברבי סימון אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד, יודע אני שידיך חדות וחרוצות, ואני מבקש לרדות את עולמי בהם.

דבר אחר, דוד, אני צריך לה לדורות, וכבר משה רבך בקש להזדוג בהן, ואמרתי לו רב לכם, רב יצוה לתלמידיו סב את ההר הזה

דבר אחר, רב לכם סב. זה שאמר הכתוב (תהלים לז, ז): דום לה' והתחולל לו וגו', מהו והתחולל לו, צפה להקדוש ברוך הוא, כענין שנאמר (תהלים מב, ו): מה תשתוחחי נפשי וגו'.

דבר אחר, והתחולל לו, אמר רבי תחליפא דקסרין, מהו והתחולל לו, אם באו עליך יסורין קבל אותן בחילה. (תהלים לז, ז): אל תתחר במצליח דרכו, זה עשו, שכתוב בו (ירמיה יב, א): מדוע דרך רשעים צלחה. (תהלים לז, ז): באיש עשה מזמות, זה עשו שדן את בני האדם בערמה, כיצד, הדין הזה של מלכות, דן את הרוצח, והוא אומר למה הרגת, והוא אומר לא הרגתיו, והוא שואל אותו ואומר ובמה הרגתו בסיף או ברומח או בסכין.

דבר אחר, דום לה' והתחולל לו, אמר רבי יהושע בן לוי, בשעה שבאו השונאים להחריב את ירושלים, היו שם ששים רבוא של מזיקין, והיו עומדים על פתחו של היכל לפגע בהם, כיון שראו את השכינה רואה ושותקת, מנין, שכתיב (איכה ב, ג): השיב אחור ימינו מפני אויב, אף הם נתנו מקום.

אמר רבי יהודה ברבי סימון, ראה אותו מחריב את ביתו, ושותק לו, ואתם מבקשין להזדוג לו, עד עכשו מתבקש לו שכר כבוד אבותיו. רב לכם סב. מהו סב את ההר, אמר רבי חנינא הרבה סבב עשו את הורו זה, זה אביו שהיה זקוק לו להאכילו, מנין (בראשית כה, כח): ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו.

אמר רבי שמואל ברבי גדליה, אמר הקדוש ברוך הוא גמולות אני פורע, בשעה שנתן יעקב דורון לעשו, מה עשו אומר לו (בראשית לג, ט): יש לי רב, לא תצטער. אמר הקדוש ברוך הוא בלשון הזה כבדו בלשון הזה אני אומר לו פנו מלפניו רב לכם סב

דבר אחר, מהו רב לכם, אמר רבי אחא נוגעין אתם בו, בשלכם אתם נוגעים, כיצד, ברכה אחת ברכו אביו (בראשית כז, מ): ועל חרבך תחיה, וליעקב ברך עשר ברכות, מנין, שכן כתיב (בראשית לג, כח): ויתן לך האלהים מטל השמים, אם בטלה היא ברכתו, אף עשר שלכם בטלות, רב לכם סב

אמר רבי ברכיה, כשנכנס עשו אצל אביו וראה שנטל יעקב את הברכות, אמר לו לא הנחת לי אפלו ברכה אחת, שנאמר (בראשית כז, לו): הלא אצלת לי ברכה. אמר לו יצחק אפלו אני מברכך, לו אני מברך, לא כך אמרתי לו (בראשית כז, כט): הוה גביר לאחיך, העבד וכל מה שיש לו לא של אדוניו הם. מהו פנו לכם צפנה, אמר רבי חיא אמר להם אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם אל תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו עד שיעבר עולמו, הוי פנו לכם צפנה.

אמר רבי יהודה בר שלום, אמרו לו ישראל, רבונו של עולם, אביו מברכו (בראשית כז, מ): ועל חרבך תחיה, ואתה מסכים עמו ואומר לנו הצפינו עצמכם מפניו, ולהיכן נברח. אמר להן, אם ראיתם שמזדוג לכם ברחו לתורה, ואין צפנה אלא תורה, שנאמר (משלי ב, ז): יצפן לישרים תושיה.

דבר אחר, מהו צפנה, אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא המתינו עד עכשו מלך המשיח לבוא, ויקים (תהלים לא, כ): מה רב טובך וגו'

ואת העם צו לאמר (דברים כ, ד), אמר לו הקדוש ברוך הוא ולא לכם בלבד אני מצוה אלא אף אתם צוו לבניכם. אמר הקדוש ברוך הוא למשה, אף אתה צוה לראשי הדורות שיהיו נוהגין בו בכבוד, הוי ואת העם צו לאמר.

אמר רבי שמואל בר נחמן כשעמד עשו עם יעקב אמר לו עשו, יעקב אחי, נהלך שנינו בעולם הזה כאחת, אמר לו יעקב (בראשית לג, יד): יעבר נא אדני לפני עבדו, מהו יעבר נא, טל עולמך תחלה. מהו (בראשית לג, יד): אתנהלה לאטי לרגל המלאכה וגו', אמר לו עד עכשו יש לי להעמיד חנניה מישאל ועזריה, שכתוב בהן (דניאל א, ד): ילדים אשר אין בהם כל מאום.

דבר אחר, אמר לו עד עכשו יש לי להעמיד מלך המשיח, שכתוב בו (ישעיה ט, ה): כי ילד ילד לנו. (בראשית לג, יד): עד אשר אבא אל אדני שעירה.

אמר רבי שמואל בר נחמן חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שעמד יעקב עם עשו בשעיר, ומהו שעירה, אמר לו עד עכשו יש לי להעמיד שופטים ומושיעים להפרע מאותו האיש, מנין, שנאמר (עובדיה א, כא): ועלו מושעים וגו', אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם עד מתי משעבדים אנו בידו, אמר להם עד שיבוא אותו היום שכתוב בו (במדבר כד, יז): דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, כשיצא כוכב מיעקב וישרף קשו של עשו, מנין, שנאמר (עובדיה א, יח): והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וגו'. אמר הקדוש ברוך הוא אותה שעה אני מופיע מלכותי ואמלך עליכם, שנאמר ועלו מושעים בהר ציון וגו'

ויאמר ה' אל משה ראה החתי וגו' (דברים ב, לא), הלכה אדם מישראל שהיה מהלך בדרך ערב שבת וחשכה לו, והיו בידיו מעות או דבר אחר, היאך צריך לעשות, כך שנו חכמים, מי שהחשיך לו בדרך נותן כיסו לנכרי, ולמה מתר לו שיתן אותו לנכרי, אמר רבי לוי כשנצטוו בני נח לא נצטוו אלא על שבעה דברים ואין השבת מהן, לפיכך התירו שיתן אותו לנכרי. ואמר רבי יוסי בר חנינא עובד כוכבים ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה חיב מיתה, למה, שלא נצטוו עליה. ומה ראית לומר עובד כוכבים ששמר את השבת חיב מיתה, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בנהג שבעולם מלך ומטרונה יושבין ומסיחין זה עם זה, מי שבא ומכניס עצמו ביניהם אינו חיב מיתה, כך השבת הזו בין ישראל ובין הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות לא, יז): ביני ובין בני ישראל, לפיכך כל עובד כוכבים שבא ומכניס עצמו ביניהם עד שלא קבל עליו למול חיב מיתה. רבנן אמרי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם לפי שלא נצטוו עובדי כוכבים על השבת תאמר אם הם עושים אותה אתה נושא להם פנים. אמר לו הקדוש ברוך הוא מן הדבר הזה אתה מתירא, חייך אפלו הם עושים כל מצוות שבתורה אני מפילן בפניכם, מנין, ממה שקרינן בענין ראה החתי תת לפניך

דבר אחר, ראה החתי, זה שאמר הכתוב (תהלים קמט, ח): לאסר מלכיהם בזקים. ומהו מלכיהם, אמר רבי תנחומא אלו הם מלכי עובדי כוכבים, (תהלים קמט, ח): ונכבדיהם בכבלי ברזל, אלו שריהם של מעלה, שאין הקדוש ברוך הוא פורע מאמה עד שפורע משרה תחלה, כיצד, פרעה וכל המצריים לא שקעם הקדוש ברוך הוא בים עד ששקע לשרן תחלה, מנא לן, אמרי רבנן סוסים ורוכביהם אין כתיב כאן, אלא (שמות טו, א): סוס ורכבו, זה השר שלהן, וכשיצאו המצריים לרדף אחרי ישראל תלו ישראל את עיניהם והיו רואין שרן של מצרים פורח באויר, מנין, אמר רבי יצחק דכתיב (שמות יד, י): והנה מצרים נסע אחריהם, זה השר שלהן, הוי לאסר מלכיהם בזקים וגו'. ואף סיחון ועוג כשבקשו להזדוג עם ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, ראה שהפלתי שר שלהן, שנאמר: ראה החתי תת לפניך

דבר אחר, ראה החתי, זה שאמר הכתוב (משלי יג, יב): תוחלת ממשכה מחלה לב, אמר רבי עזריה מדבר בישועה העומדת לבוא, כיצד כשהנביא אומר לישראל (חגי ב, ו): עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ, הן אומרים: תוחלת ממשכה מחלה לב, כיון שאמר להם (ישעיה סב, יא): הנה ישעך בא, אמרו (משלי יג, יב): ועץ חיים תאוה באה.

דבר אחר, תוחלת ממושכה, זה פרעה, שהיה משה הולך ובא ומביא עליו מכות, ועל כל מכה ומכה היו ישראל סבורין שמשלחן. ועץ חיים תאוה באה, זה מלחמות סיחון ועוג, שאמר לו הקדוש ברוך הוא מיד: ראה החתי תת לפניך.

דבר אחר, מהו ראה החתי, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משה, ראה שהפלתי שר שלהן, אמר רבי אבא בר כהנא, כמלך שאוסר שונאו של בנו לפניו, ואומר לו עשה בו כל מה שאתה מבקש

דבר אחר, ראה החתי, אמר רבי שמואל בר נחמן כיון שיצאו ישראל ממצרים ועשה להם הקדוש ברוך הוא כל הנסים הללו, נפלה אימתן על כל אמות העולם, שנאמר (שמות טו, טז): תפל עליהם אימתה ופחד, וכיון שבאו לעשות מלחמה עם סיחון ועוג, היו האמוריים שואלים אלו לאלו בחייך אמה זו שהיא מבקשת לעשות עמנו מלחמה גבורים הם או לא, כמה אמות הן, והן אומרים בני שלש אמות הן, אמר סיחון ועוג וכל האמה הזו של בני אדם בני שלש אמות הן, אמרו נזין עצמנו ונצא עליהם ואנו הורגין אותם, מנין (דברים ב, לב): ויצא סיחן לקראתנו. באו משה וישראל לתחומה של אדרעי, אמר להן משה נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית, באו לכנס לאדרעי ועדין לא היתה העין רואה, תלה משה את עיניו וראה את עוג יושב על החומה ורגליו מגיעות לארץ, אמר משה איני יודע מה אני רואה, חומה אחרת בנו אלו בלילה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה, זה שאתה רואה הוא עוג.

אמר רבי יוחנן ארך רגליו שמונה עשרה אמות. אותה שעה נתירא משה, אמר הקדוש ברוך הוא אל תתירא שאני מפילו לפניך, מנין (במדבר כא, לד): ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו, עוג היה תולש הר וזורק על ישראל, ומשה היה נוטל צרור ומזכיר עליו שם המפרש וסמכו, ישראל אומרים ארורות הידים שכך זורקות, ואמוריים אומרים, ברוכות הידים שכך סומכות

דבר אחר (דברים ג, ב): ויאמר ה' אלי אל תירא אתו, כי בידך אתננו, אין כתיב כאן, אלא (דברים ג, ב): כי בידך נתתי אתו, אמר הקדוש ברוך הוא כבר פסקתי דינו מימות אברהם, כיצד, בשעה שנשבה לוט בן אחיו, ובא עוג ובשר את אברהם, שנאמר (בראשית יד, יג): ויבא הפליט, אמר ריש לקיש משום בר קפרא פליט היה שמו, ולמה נקרא שמו עוג, שבא ומצא את אברהם עסוק במצוות בעגות הפסח, ולא בא לשם שמים אלא לשם נויה של שרה, אמר בלבו הריני מבשר אותו, והגדוד הורגו, ונוטל אני את שרה אשתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אי רשע, כך אמרת, חייך שאני נותן לך שכר רגליך, ומאריך לך שנים, ומה שחשבת בלבך הריני הורג אברהם ונוטל את שרה, ביד בני בניה עתיד אותו האיש לפל.

דבר אחר, כי בידך נתתי אתו, כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא כי בידך נתתי אתו, כבר פסקתי את דינו מימות יצחק, כיצד, בשעה שמל אברהם את יצחק בנו עשה משתה וקרא לכל מלכי כנען, שנאמר (בראשית כא, ח): ויעש אברהם משתה גדול וגו', מהו גדול, שכל גדולים היו שם, אף עוג היה שם, באותה שעה אמרו לו לעוג לא כך היית אומר, אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד, כיון שראה את יצחק אמר, מהו זה, אין זה כלום, באצבעי אני הורגו, אמר לו הקדוש ברוך הוא כך אמרת, על מנת שתראה אלפים ורבבות יוצאים ממנו, ובידם אותו האיש עתיד לפל.

דבר אחר, כי בידך אתננו אין כתיב כאן, אלא נתתי, כבר פסקתי את דינו מימות יעקב, כיצד, בשעה שנכנס יעקב אצל פרעה לברך אותו, שנאמר (בראשית מז, ז): ויברך יעקב את פרעה, היה עוג יושב שם, באותה שעה אמר לו פרעה לעוג לא כך היית אומר, אברהם פרדה עקרה הוא ואינו מוליד, הרי בן בנו ושבעים נפש מירכו, אותה שעה התחיל עוג מכניס עין רעה עליהן, אמר לו הקדוש ברוך הוא אי רשע, מה אתה מכניס עין רעה בבני, תמס עינו של אותו האיש, עתיד אותו האיש לפל בידן, הרי כי בידך נתתי אתו. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, כשם שבעולם הזה היו אמות העולם שומעים שמעכם ומתיראין ומתפחדין מכם, כך לעתיד לבוא, שנאמר (דברים כח, י): וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.