# פרשה י

> מקור: https://rabenu.app/books/devarim-rabbah/parsha-10/

הלכה, אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו שיהא מתר לרפאותו בשבת, כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת, וזו מכת האזן אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת. רבנן אמרי, מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאבריך, הטה אזנך לתורה ואתה נוחל חיים, מנין, שנאמר (ישעיה נה, ג): הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם.

אמר רבי חנינא בר פפא כל מי שמסיר אזנו משמע תורה תפלתו נמאסת, שנאמר (משלי כח, ט): מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה. רבי לוי אמר, האזן לגוף כקינקל לכלים, שכן הקינקל כמה כלים נתנין עליו ואת נותן מגמר תחתיו וכלם מתעשנים, כך מאתים וארבעים ושמונה אברים שבאדם הזה, על ידי האזן כלן חיין, מנין, שנאמר: שמעו ותחי נפשכם, אמר הקדוש ברוך הוא אם הטית אזנך לתורה כשתבוא לפתח בדברי תורה הכל משתתקים לפניך ושומעים דבריך, כשם שהטית אזנך לשמע דברי תורה. ומהיכן את למד ממשה רבינו, שעל ידי שהטה אזנו לתורה, בשעה שבא לפתח בדברי תורה נשתתקו העליונים והתחתונים והאזינו דבריו, מנין, ממה שקרינו בענין (דברים לב, א): האזינו השמים ואדברה וגו'

זה שאמר הכתוב (קהלת ג, יד): ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וגו', אמר רבי יוסי בן זמרא מהו עליו אין להוסיף וגו', כך אמר הקדוש ברוך הוא מתחלת בריתו של עולם (בראשית א, ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד וגו', ומפני מה כתיב (עמוס ה, ח): הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו, שייראו מלפניו, שיהיו הבריות יראים מלפניו, למה הדבר דומה למדינה שמרדה במלך, מה עשה המלך, הביא לגיון אחד קשה והקיפה, כדי שיהיו בני המדינה רואין אותו ומתיראין מלפניו.

דבר אחר, כך ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, יום שיהא יום, ולילה שיהא לילה, בא יעקב ועשה את היום לילה, ששקע לו הקדוש ברוך הוא את השמש שלא בעונתה, שנאמר (בראשית כח, יא): ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש. בא יהושע ועשה הלילה יום, שנאמר (יהושע י, יב): שמש בגבעון דום, הרי שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקדוש ברוך הוא כדי שיהיו הבריות יראין מלפניו.

דבר אחר, כך ברא הקדוש ברוך הוא שיהא הים ים, ושתהא היבשה יבשה, בא משה ועשה את הים יבשה, שנאמר (שמות יד, כט): ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. בא אלישע ועשה את היבשה ים, שנאמר (מלכים ב ג, טז יז): כה אמר ה' עשה הנחל הזה גבים וגו' והנחל ההוא ימלא מים. כך ברא הקדוש ברוך הוא את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו ועשה את החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א יז, א): חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ חרף, שכך כתיב (שמואל א יב, יז): הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר.

דבר אחר, כך ברא הקדוש ברוך הוא את העליונים לעליונים, ואת התחתונים לתחתונים, שכך כתיב (תהלים קטו, טז): השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, בא משה ועשה את התחתונים לעליונים, ואת העליונים לתחתונים, שכך כתיב (שמות יט, ג): ומשה עלה אל האלהים וגו' (שמות יט, כ): וירד ה' על הר סיני.

דבר אחר, כך ברא הקדוש ברוך הוא שמים וארץ שיהיו מקלסים אותו, מנין, שנאמר (תהלים יט, ב): השמים מספרים כבוד אל, כיון שבא משה שתק אותן, מנין, שנאמר: האזינו השמים

זה שאמר הכתוב (שמואל ב כג, ג): אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם. ומהו (שמואל ב כג, ג): צדיק מושל יראת אלהים, הצדיקים מושלים כביכול שהקדוש ברוך הוא מושל, כיצד, כל מה שהקדוש ברוך הוא עושה הצדיקים עושין, כיצד, הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות, ואלישע פקד את השונמית, מנין, שנאמר (מלכים ב ד, טז): למועד הזה כעת חיה את חבקת בן. הקדוש ברוך הוא מחיה מתים, ואלישע החיה את בנה של השונמית. הקדוש ברוך הוא קורע ימים, ואליהו ואלישע קרעו ימים, מנין, שנאמר (מלכים ב ב, יד): אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה. הקדוש ברוך הוא מרפא בלא רטיה, ואלישע רפא את נעמן שלא ברטיה. הקדוש ברוך הוא ממתיק את המרים, ואלישע המתיק את המרים, שכך כתיב (מלכים ב ב, כ): ויאמר קחו לי צלוחית חדשה וגו', וכתיב (מלכים ב ב, כב): וירפו המים. הקדוש ברוך הוא עוצר גשמים, ואליהו עצר את הגשמים, שנאמר (מלכים א יז, א): חי ה' צבאות אם יהיה השנים האלה טל ומטר וגו'. הקדוש ברוך הוא מוריד את הגשמים, ושמואל הוריד את הגשמים, שנאמר (שמואל א יב, יז): הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' וגו'. הקדוש ברוך הוא מוריד האש, ואליהו הוריד את האש, שנאמר (מלכים א יח, לח): ותפל אש ה' ותאכל את העלה

דבר אחר, האזינו השמים, אמר רבי יהושע דסכנין, מכאן אתה למד שיש לשמים פה ולב ואזן. פה מנין, דכתיב (תהלים יט, ב): השמים מספרים כבוד אל. ולב מנין, דכתיב (דברים ד, יא): וההר בער באש עד לב השמים. ואזן מנלן, דכתיב האזינו.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, אמר רבי שמואל בר נחמן למה הדבר דומה, לאסטרטיגין ששמש בשני מדינות פרס וקלאונה, עשה יום טוב, אמר אם קורא אני לאלו, אלו כועסים, ואם אני קורא לאלו, אלו כועסין, מה עשה, קרא לאלו ולאלו. כך משה היה מן הארץ וגדל בשמים, מנין, שנאמר (שמות לד, כח): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וגו', אמר אם קורא אני לשמים, הארץ רוגזת, ואם אני קורא לארץ, השמים רוגזין, אמר, הריני קורא לשניהם, לשמים ולארץ, שנאמר: האזינו השמים.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, אמר רבי תנחומא שאין הקדוש ברוך הוא גואל את ישראל אלא על ידיהן, שכך כתיב (ישעיה מד, כג): רנו שמים כי עשה ה' וגו'.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, שלא נתנה תורה אלא על ידיהן, שנאמר (דברים ד, לו): מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה.

דבר אחר, שלא נתנו מן ושליו אלא על ידיהן, מנין, שנאמר (שמות טז, ד): הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ושליו מן הארץ, דכתיב (שמות טז, יג): ותעל השלו וגו'.

דבר אחר, שמשל הקדוש ברוך הוא את ישראל ככוכבי השמים וכעפר הארץ, ככוכבי השמים, מנין, דכתיב (בראשית טו, ה): הבט נא השמימה וספר הכוכבים וגו'. וכעפר הארץ, מנין, דכתיב (בראשית כח, יד): והיה זרעך כעפר הארץ.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, שהן עדותיהן של ישראל, דכתיב (דברים ד, כו): העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ, למה הדבר דומה לבן מלכים שמסר לו אביו שני אפוטרופין, וכל עטרה שהיה אביו מעטרו לא היה מעטרו אלא על ידיהן, וכשנכנס לחפתו נטלן לעדים שיהיו בינו לבין אביו. כך כל נסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי שמים וארץ עשה להן, וכיון שבאו לכנס לארץ ישראל אמרו שירה על ידיהן, שהן מעידין בינו ובינן, מנין, שנאמר (ישעיה א, ב): שמעי שמים והאזיני ארץ כי ה' דבר, מה כתיב אחריו (ישעיה א, ב): בנים גדלתי ורוממתי, הוי האזינו השמים.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, אמר רבי חנינא למה הדבר דומה לאחד שהפקיד פקדון אצל אוהבו, מת אוהבו שהפקיד את הפקדון אצלו, עמד בנו של אותו שהפקיד הפקדון והיה מכבד לאותו שהפקיד הפקדון אצלו ומכבד לאשתו, אמרו לו למה אתה מכבד את שניהם, אמר להן פקדון יש לי אצלם ואינה ברורה לי אצל מי הוא הפקדון, אם אצלו אם אצל אשתו, כל היכן שפקדוני מנח שיהא שמור יפה. כך אמרו לו למשה למה אתה מצוה לשמים ולארץ, אמר להן, אני עתיד למות ואיני יודע להיכן נפשי הולכת, אם לשמים אם לארץ, מנין, שנאמר (קהלת ג, כא): מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה וגו', לפיכך אני מצוה את שניהם, כל מקום שתהא נפשי מנחת שתהא יפה. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך אין בריה שליט על נפשך, והיכן היא מנחת תחת כסא הכבוד בשמים, שכן אביגיל אומרת (שמואל א כה, כט): והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך.

דבר אחר, למה לשמים ולארץ, שבהן העיד הקדוש ברוך הוא על ישראל, ובהן חטאו, ובהן לקו, ובהן הן מתנחמין. בהן העיד, מנין, דכתיב (דברים ד, כו): העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ, ובהן חטאו, דכתיב (ירמיה ז, יח): לעשות כונים למלכת השמים, ובהן לקו, מנין, דכתיב (ירמיה ד, כג): ואל השמים ואין אורם. בארץ מנין, דכתיב (דברים ד, כו): ואת הארץ, וחטאו בארץ, דכתיב (הושע יב, יב): גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, ולקו בארץ, דכתיב (ירמיה ד, כג): ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, ובשמים ובארץ הן מתנחמים, דכתיב (ישעיה סו, כב): כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו'.