# פרשה ט

> מקור: https://rabenu.app/books/devarim-rabbah/parsha-9/

ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך (דברים לא, יד), הלכה, אדם מישראל שמתו מוטל לפניו מהו שיהא מתר לו להתפלל, כך שנו חכמים מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפלה, ולמה למדונו רבותינו כן, כיון שרואה צרתו לפניו דעתו מבלגת, אבל משנקבר כל שבעת ימי האבל הוא זקוק לכל דבר של מצוה, ומנין אתה למד לאבל שבעת ימים, אמר רבי אבא בר אבינא שכן מצינו ביוסף (בראשית נ, י): ויעש לאביו אבל שבעת ימים, והשבת עולה מן המנין.

אמר רבי יוסי בר זבידא בשם ריש לקיש יש לך ללמד ממקום אחר, מנין, שנאמר (עמוס ח, י): והפכתי חגיכם לאבל, מה ימי החג שבעה אף ימי האבל שבעה. אמרו רבותינו מעשה היה בימי רבי שמעון בן חלפתא, שהלך לברית מילה, וסעד שם אביו של תינוק, והשקה אותן יין ישן בן שבע שנים, אמר להן מן היין הזה אני מישן לשמחתו של בני. היו סועדין עד חצי הלילה. רבי שמעון בן חלפתא שהיה בטוח על כחו, יצא לו בחצי הלילה לילך לעירו, מצא שם מלאך המות בדרך, וראה אותו משנה. אמר לו מי אתה, אמר לו שלוחו של מקום, אמר לו ומפני מה אתה משנה, אמר לו אני משיחתן של בריות, שהן אומרים כך וכך אנו עתידין לעשות ואינו יודע אימתי הוא נקרא למות, אותו האיש שהיית סועד אצלו ואמר לכם מן היין הזה אני מישן לשמחת בני, והרי הגיע פרקו לטל אחר שלשים יום. אמר לו הראה לי את פרקי, אמר לו לא עליך ולא על כיוצא בך אני שולט, פעמים שהקדוש ברוך הוא חפץ במעשים הטובים ומוסיף בכם חיים, שנאמר (משלי י, כז): יראת ה' תוסיף ימים. רבנן אמרי קשה לפני הקדוש ברוך הוא לגזר מיתה על הצדיקים, מנין, שנאמר (תהלים קטז, טו): יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, תדע לך כך היה צריך לומר למשה הנה אתה מת, ולא אמר כך אלא הניח אותו ותלה המיתה בימים, מנין, ממה שקרינו בענין: הן קרבו ימיך למות

זה שאמר הכתוב (קהלת ט, יא): שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ וגו', ומהו כי לא לקלים המרוץ, אמר רבי תנחומא, המקרא הזה מדבר במשה, כיצד, אתמול היה עולה לרקיע כנשר, עכשו היה מבקש לעבר את הירדן ואינו יכול, שנאמר (דברים ג, כז): כי לא תעבר את הירדן הזה. ולא לגבורים המלחמה, אתמול היו מלאכים מרתתין לפניו, ועכשו הוא אומר (דברים ט, יט): כי יגרתי מפני האף והחמה. וגם לא לחכמים לחם, אתמול (משלי כא, יט): עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה, מן השמים, ועכשו נטלה ממנו ונתנה ליהושע בן נון. (קהלת ט, יא): וגם לא לנבנים עשר, אתמול היה מסיח כעשיר (שמות לב, יב): שוב מחרון אפך, (במדבר יד, יט): סלח נא לעון העם הזה, ועכשו הוא מסיח כרש (דברים ג, כג): ואתחנן, עשה עמי חנם. (דברים ג, כג): וגם לא לידעים חן, אתמול היה יודע היאך לרצות את בוראו (במדבר י, לה): קומה ה', (במדבר י, לו): שובה ה'. ועכשו משנתחנן כל שבעת הימים, לסוף אמר לו הקדוש ברוך הוא, הן קרבו ימיך

זה שאמר הכתוב (קהלת ח, ח): אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר אין אדם שליט במלאך המות לכלות אותו ממנו, ואין רוח אלא מלאך, שנאמר (תהלים קד, ד): עשה מלאכיו רוחות. רבי נחמיה אומר אין אדם שליט ברוח בגליות לכלותם מן העולם, ואין רוח אלא גליות, שנאמר (דניאל ז, ב): וארו ארבע רוחי שמיא.

דבר אחר, רבי אליעזר בן יעקב אומר אין אדם שליט בנפשו לכלות אותה, למה שבללה הקדוש ברוך הוא בכל הגוף, שאלו בללה הקדוש ברוך הוא באבר אחד, כשהיה מגיע לאדם צרה היה חותך אותו אבר ומת, לפיכך היא בכל הגוף כדי שלא יהא יכול לכלותה, הוי אין אדם שליט ברוח, מהו (קהלת ח, ח): ואין משלחת במלחמה, אין אדם יכול לומר בשעה שנוטה למות הריני משלח לעבדי תחתי. רבי שמעון בן חלפתא אומר אין אדם יכול לעשות כלי זין ולהנצל ממלאך המות, כענין שנאמר (דברי הימים ב לב, ה), ויעש שלח לרב ומגנים, מהו (קהלת ח, ח): ואין שלטון ביום המות, אין אדם שליט לומר המתינו לי עד שאעשה חשבונותי ועד שאצוה לביתי ואחר כך אני בא.

דבר אחר מהו ואין שלטון, אין מלאך המות אומר הואיל וזה מלך נותר לו עוד יום אחד או שני ימים, אין לפניו באותו היום משוא פנים, תדע לך שכל ימיו של דוד נקרא מלך, שנאמר (מלכים א א, א), והמלך דוד זקן, כיון שהגיע למיתתו אין כתיב בו מלכות, מנין, שנאמר (מלכים א ב, א): ויקרבו ימי דוד למות. (קהלת ח, ח): ולא ימלט רשע את בעליו, אין אדם יכול לתן לפניו אנקליטין, אין אדם יכול לומר לפניו אנקלומא, הרי משה אחר כל אותו השבח שראה, כיון שהגיע יום מיתתו לא היה יכול לעכב, מיד אמר לו הן קרבו ימיך למות

דבר אחר, אמר לו משה רבונו של עולם, אחר כל אותו הכבוד ואותה הגבורה שראו עיני, אני מת, אמר לו הקדוש ברוך הוא, משה (תהלים פט, מט): מי גבר יחיה ולא יראה מות, מהו מי גבר יחיה, אמר רבי תנחומא, מי גבר כאברהם שירד לכבשן האש ונצל, ואחר כך (בראשית כה, ח): ויגוע וימת אברהם. מי גבר כיצחק שפשט צוארו על המזבח, ואחר כך אמר (בראשית כז, ב): הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי. מי גבר כיעקב שנתפגש עם המלאך, ואחר כך (בראשית מז, כט): ויקרבו ימי ישראל למות. מי גבר כמשה שדבר עם בוראו פנים בפנים, ואחר כך הן קרבו ימיך למות

דבר אחר, כל הבריות יורדין לקבר ועיניהם כהות, אתה לא כהתה עינך. כל הבריות מטפלים בכלים מעשה בשר ודם, ארון, מטה ותכריכין, אבל אתה בתכריכי מעשה שמים, ארון מעשה שמים, מטה מעשה שמים.

דבר אחר, כל הבריות כשהן מתין מטפלין בהן קרוביהם ושכניהם, אבל אתה אני ופמליא שלי מטפלין בך, מנין, שנאמר (דברים לד, ו): ויקבר אתו בגי

דבר אחר, הן קרבו ימיך, למה נגזר עליו מיתה בזה הלשון הן, רבנן אמרי למה הדבר דומה, לאחד שכבד את המלך והביא לו דורון, חרב חדה. אמר המלך התיזו את ראשו בה. אמר לו אותו האיש, אדוני המלך במה שכבדתיך בה את מתיז את ראשי. כך אמר משה, רבונו של עולם בהן קלסתיך, שכן כתיב (דברים י, יד): הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים וגו', ובהן אתה גוזר עלי מיתה. אמר לו הקדוש ברוך הוא שכן רע רואה את הנכנסות ואינו רואה את היוצאות, אמר לו אי אתה זכור בשעה ששלחתיך לגאל אותן ממצרים ואמרת לי (שמות ד, א): הן לא יאמינו לי, הוי הן קרבו ימיך

דבר אחר אמר רבי אבין, מהו הן, למה הדבר דומה למטרונה אחת שעשתה למלך פורפירה משבחת, נטלה המלך והניחה, הגיעו ימיה של המטרונה למות, אמר המלך תטל אותה פורפירה שכבדה אותי, כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה, קלסת אותי בהן, ובהן אני גוזר עליך מיתה

דבר אחר, אמר רבי לוי למה הדבר דומה, לאשה עברה שנחבשה בבית האסורין, ילדה שם בן, גדל אותו הילד, עבר המלך לפני בית האסורים, התחיל אותו הילד לצווח אדוני המלך, למה אני חבוש בבית האסורים. אמר לו המלך בחטיא של אמך את נתון כאן. כך אמר משה, רבונו של עולם שלשים ושש כריתות הן, שאם יעבר אדם על אחד מהן חיב מיתה, שמא עברתי על אחת מהן, למה אתה גוזר עלי מיתה. אמר לו בחטיא של אדם הראשון אתה מת שהביא מיתה לעולם. הן, מהו הן, בעון אותו שכתוב בו הן (בראשית ג, כב): הן האדם היה כאחד ממנו וגו'

דבר אחר, מהו הן, אמר רבי סימא היום קובל לפני הקדוש ברוך הוא, אמר, רבונו של עולם איני זז ואיני שוקע ומשה קים.

דבר אחר, רבנן אמרי כיון שידע משה שהיה לו למות באותו היום, מה עשה, אמר רבי ינאי כתב שלש עשרה תורות, שנים עשר לשנים עשר שבטים, ואחת הניח בארון, שאם יבקש לזיף דבר, שיהיו מוצאים אותה שבארון. אמר משה מתוך שאני עסוק בתורה שכלה חיים, היום שוקע והגזרה בטלה, מה עשה הקדוש ברוך הוא רמז לשמש והיה עומד ומתקשה כנגדו, אמר איני שוקע ומשה קים בעולם, לפיכך איוב מפרשה (איוב ל, כה): אם לא בכיתי לקשה יום, שנתקשה היום כנגדו. הן, מהו הן קרבו ימיך, כאדם שאומר לחברו פלוני קבל עליך לפני המלך. (דברים לא, יד): קרא את יהושע, אמר לפניו רבונו של עולם, יטל יהושע ארכי שלי ואהא חי, אמר הקדוש ברוך הוא עשה לו כדרך שהוא עושה לך, מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע, נתירא יהושע ואמר משה רבי בוא אצלי, יצאו להלך, הלך משה לשמאלו של יהושע, נכנסו לאהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם, משנסתלק עמוד הענן הלך משה אצל יהושע ואמר מה אמר לך הדבור, אמר לו יהושע כשהיה הדבור נגלה עליך יודע הייתי מה מדבר עמך, אותה שעה צעק משה ואמר מאה מיתות ולא קנאה אחת, ושלמה מפרשה (שיר השירים ח, ו): כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה, אהבה שאהב משה ליהושע, ומה שקנא משה ביהושע. כיון שקבל עליו למות, התחיל הקדוש ברוך הוא מפיסו, אמר לו חייך בעולם הזה הנהגת את בני, אף לעתיד לבוא על ידיך אני מנהיג אותן, מנין, שנאמר (ישעיה סג, יא): ויזכר ימי עולם משה עמו.