# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/emunatitecha/11/

וכל זה שמבאר בהלכות הנ"ל, שלא יבלבל את האדם מה שעבר עליו מקדם ואחר־כך, כמבאר לעיל - כל זה כלול בהדבור שאמר אדוננו מורנו ורבנו ז"ל לאחד (שיחות הר"ן, רפח): שוב יום אחד לפני מיתתך, ודחק ומשך תיבת "יום אחד" וכונתו היה לענין מה שמפיל את האדם מזה שרואה שלפעמים מתעורר קצת לה' יתברך, אבל קדם ואחר־כך היה מה שהיה, כפי מה שעובר על כל אחד לפי בחינתו, ומחמת זה נופלים רבים מעבודתם, כידוע. ועל־כן גער עליו אדוננו מורנו ורבנו זצ"ל, ואמר לו: שוב יום אחד לפני מיתתך. כלומר שאפלו לא תזכה כל ימי חייך קדם שתמות כי אם לשוב לה' יתברך יום אחד בלבד, גם זה טוב מאד ויקר מכל הון.

וכן מובן מדבריו ז"ל במקום אחר, שבאחרית הימים האלה, בעקבתא דמשיחא בסופו, שהסטרא־אחרא מתגברת כמו שמתגברת, צריך כל אחד לחזק עצמו עוד יותר, ויחיה עצמו בזה אשר זכה על־כל־פנים לחטף איזה נקדה טובה בשעה אחת מכל היום.

ובזה מכרח האדם להחיות עצמו ולא יפל משום דבר, ועל ידי זה יזכה בודאי לתשובה שלמה, וכמבאר בהתורה "אזמרה לאלקי בעודי" לקוטי־מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב, על פסוק "ועוד מעט ואין רשע" (תהלים לז, י) - כשמחיין עצמו בהעוד מעט טוב שחטף בזה העולם, שבזה אינו רשע, על־ידי זה "והתבוננת על מקומו ואיננו" (שם), הינו שלא יהיה באמת על מקומו הראשון, עין שם: