# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/emunatitecha/12/

בלקוטי־מוהר"ן סימן רפ"ד מפרש מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לא), ששואלין את האדם ביום הדין: "קבעת עתים לתורה", הינו, כי 'קבע' לשון גזלה, כמו שכתוב "וקבע את קבעיהם נפש" (משלי כב, כג), ושואלין את האדם אם קבע וגזל מן הזמן שהיה טרוד בעסקיו עתים לתורה, כי צריך לחטף ולגזל מתוך הטרדא והעסק עתים לתורה: