# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/emunatitecha/5/

וְעַיֵּן עוֹד בְּלִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת הִלְכוֹת פִּקָּדוֹן הֲלָכָה ה, שֶׁמְּבָאֵר עִנְיַן מִצְוַת בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ. כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּחִינַת שְׂכִיר יוֹם, כִּי הַנֶּפֶשׁ עוֹשָׂה כָּל פְּעֻלוֹת הַגּוּף, כִּי אֵין לַגּוּף שׁוּם תְּנוּעָה וְחַיּוּת כִּי אִם עַל יְדֵי הַנֶּפֶשׁ.

וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ כָּרָאוּי לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי לְגַבֵּי הַנֶּפֶשׁ, אָז הַנֶּפֶשׁ הִיא בְּחִינַת מֶלֶךְ, כִּי הוּא מוֹלֵךְ עַל הַגּוּף וְאָז הוּא בֶּן־חֹרִין, בְּחִינַת כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. אֲבָל כְּשֶׁאֵין מְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי נֶגֶד נַפְשׁוֹ, אָז הַנֶּפֶשׁ אֵצֶל הַגּוּף כְּעֶבֶד, שֶׁעוֹשָׂה הַנֶּפֶשׁ כָּל פְּעֻלוֹת הַגּוּף כְּעֶבֶד וּכְשָׂכִיר. וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים לֹא יִגְזֹל וְלֹא יַעֲשֹׁק חַס וְשָׁלוֹם, לְגַמְרֵי אֶת נַפְשׁוֹ, וְלִתֵּן לוֹ עַל כָּל פָּנִים שְׂכִירוּתוֹ בְּיוֹמוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִתֵּן לְהַנֶּפֶשׁ בְּכָל יוֹם כַּמָּה מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' כְּפִי חוֹבַת הַיּוֹם.

כִּי בְּוַדַּאי מֵהָרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה רַק צָרְכֵי הַנֶּפֶשׁ וִיבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תְּרוּמָה קמא): "זַכָּאָה מָאן דְּלָא אִתְהֲנֵי מִדִּילֵהּ כְּלוּם" [אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מִשֶּׁלָּהּ כְּלוּם], וְאָז הַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ וּבֶן־חֹרִין כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁלֹּא זָכָה לָזֶה, וְהַנֶּפֶשׁ הוּא בְּחִינַת עֶבֶד וְשָׂכִיר, אָז צָרִיךְ לְהִזָּהֵר עַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לְעָשְׁקוֹ וְשֶׁלֹּא לְגָזְלוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ וְכוּ'" (דְּבָרִים כד, יד), וְלֹא זוֹ אַף זוֹ אַתָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְכוּ'" (שָׁם טו), שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁתְּסַלֵּק שְׂכִירוּת הַנֶּפֶשׁ לְאַחַר הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי בְּכַמָּה בְּנֵי־אָדָם שֶׁאוֹמְרִים: הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, הַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה', וּמַדְחִין עַצְמָן מִיּוֹם לְיוֹם. וְעַל זֶה מַזְהִיר הַכָּתוּב "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" - בְּיוֹמוֹ דַּיְקָא - וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי הָעִקָּר צְרִיכִין לִזָּהֵר לָצֵאת חוֹבַת הַיּוֹם בְּיוֹמוֹ, בְּחִינַת: "הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", כִּי לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב כַּמּוּבָא לְעֵיל.

וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֱמוּנָת־חֲכָמִים בִּשְׁלֵמוּת, כִּי מֵחֲמַת הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׁנוּיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל יוֹם נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לַחֲטֹף אֵיזֶה טוֹב אַמִתִּי, אֲבָל עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בִּשְׁלֵימוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נֶחֱשָׁבִין בְּעֵינָיו כָּל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁחִבְּרוּ הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים. וְעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלַם הַתּוֹרָה, כִּי שְׁלֵימוּת הַתּוֹרָה הוּא עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁחִבְּרוּ הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, וְאָז זוֹכִין לִינֹק מִשֵּׂכֶל עֶלְיוֹן, הַכּוֹלֵל כָּל הַשִּׂכְלִיּוּת, שֶׁהוּא מַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים וְהַצִּמְצוּמִים.

כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַדִּינִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פְּקוּדֵי רנד): כֻּלָּם בְּמַחֲשָׁבָה אִתְבְּרִירוּ [הַכֹּל מִתְבָּרֵר בְּמַחֲשָׁבָה] (וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה "חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן", לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן סִימָן סא). אָז נִמְתָּקִין עַל־יְדֵי זֶה כָּל הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְטֹף בְּזֶּה הַיּוֹם אֵיזֶה טוֹב אֲמִתִּי כַּנַּ"ל, וְזוֹכֶה גַּם בְּיוֹם זֶה לְטוֹב אֲמִתִּי, שֶׁלֹּא יְאַבֵּד יוֹם מִיָּמָיו חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֶה בְּחִינַת "יוֹם אִירָא אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח" (תְּהִלִּים נו, ד), שֶׁדַּיְקָא בְּיוֹם זֶה שֶׁאֲנִי מִתְיָרֵא, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַיּוֹם אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, אָז דַּיְקָא "אֲנִי אֵלֶיךָ אֶבְטָח", שֶׁבְּוַדַּאי אֶזְכֶּה גַּם בְּיוֹם זֶה לַעֲבֹד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ.

וְעַיֵּן שָׁם עוֹד, שֶׁמְּבָאֵר גַּם לְעִנְיַן דַּחְקוּת הַפַּרְנָסָה שֶׁל הָאָדָם, שֶׁהוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהַיּוֹם קָשֶׁה עָלָיו מֵחֲמַת הַצִּמְצוּמִים וְהַשִּׁנּוּיִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וְעַל־כֵּן נִקְרָא 'קְשֵׁה־יוֹם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאִיּוֹב (ל, כה): "אִם לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה יוֹם", וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ גַּם כֵּן מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים.

אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל פְּגַם אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְיַאֲמִין מֵעַתָּה בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים, וְיִהְיֶה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִינֹק מִשֵּׂכֶל הַכּוֹלֵל, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְתָּק הַכֹּל, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת:
