# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/emunatitecha/9/

עוֹד מְבָאֵר בְּלִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת הִלְכוֹת גְּזֵלָה הֲלָכָה ה', מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲרָכִין ו): "אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ". הַיְנוּ, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַקְדִּישׁ עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיֵּדַע, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, הַיְנוּ אוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, וְלֹא יַחְשֹׁב עַל שָׁעָה אַחֶרֶת וְעַל מָקוֹם אַחֵר כְּלָל, רַק יִשְׁתַּדֵּל וְיִתְגַּבֵּר לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה, וְהַמָּקוֹם כִּי הַשָּׁעָה הָאַחֶרֶת וְהַמָּקוֹם הָאַחֵר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ'. וְעַיֵּן עוֹד מִזֶּה לְעֵיל אוֹת ב':
