# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/15/

טוֹב לִלְמֹד פּוֹסֵק, הַיְנוּ שֻׁלְחָן עָרוּךְ, עִם "בְּאֵר הַגּוֹלָה", כְּדֵי לְהַזְכִּיר אֶת שֵׁם הַתַּנָּא אוֹ הַפּוֹסֵק שֶּׁחִדֵּשׁ אֶת הַדִּין בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אוֹתוֹ הוּא לוֹמֵד. כִּי עַל־יְדֵי הַזְכָּרַת שֵׁם הַתַּנָּא אוֹ הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָתָם, מִתְדַּבֵּק רוּחוֹ שֶׁל הַלּוֹמֵד לִשְׁמָהּ בְּרוּחַ הַתַּנָּא אוֹ הַצַּדִּיק, שֶׁחִדְּשׁוּ וְגִלּוּ אֶת הַתּוֹרָה הַנִּלְמֶדֶת: (תורה יב, ד)
