# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/22/

לפעמים זוכה לקיום התורה דוקא על־ידי בטולה, כמבואר בדברי חכמינו זכרונם לברכה (מנחות צט.) "לפעמים בטולה של תורה זה הוא קיומה". כי מי שחפץ לעסק בתורה ובעבודת ה' תמיד, אינו יכול להיות דבוק בהשם יתברך ובתורה תמיד, בלי שום הפסק, רק מכרח קצת לבטל לפעמים ולצאת לרחוב ולשוק, לעסק בצרכי עולם, הינו במשא ובמתן או במלאכה וכיוצא, כפי שמכרח לעסק, הן בשל פרנסה הן בשל ענינים אחרים שהם הכרחיים באמת.

כי כל אלו מסבב השם יתברך, שהאדם יכרח להתבטל מעט בשל עניני עולם הזה בכדי שלא יתגברו עליו בלבולי הסטרא אחרא, הינו מחשבות רעות והרהורים רעים, בעת שהוא עוסק בתורה ובעבודת השם יתברך. כי אם יעסק האדם בתורה ובעבודה בלי שום הפסק, יחלש חלילה מחו, וחכמתו תתבטל ממנו לגמרי, מחמת בלבול המח העלול להתגבר עליו, מחמת עבודתו ללא הפסק.

ובכדי שלא יגיע חלילה נזק למחו ולדעתו, בעת שעוסק בעניני העולם, צריך להזהר מאד מרע, הן במחשבה הן בדבור הן במעשה. אבל כשמשיח יבוא, לא יצטרכו עוד לבטל מן התורה ומן הדבקות בהשם יתברך, כי אז לא תהא עוד טמאה לבלבל את המח (עין בלקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט"ז): (תורה טז)