# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/31/

אי אפשר לזכות לתורת אמת אלא על־ידי עזות דקדשה. הינו על־ידי תוקף והתחזקות בעבודת השם יתברך כנמר, ואי התבטלות מפני שום לץ ומלעיג. לזאת דוקא יכנה "עזות דקדשה", ולא חס ושלום מחלוקת ודברי גנאי ובזוי עם לצים ומתנגדים. וכפי העזות דקדשה של האדם, כן הוא זוכה לתורה. הינו שזוכה להמשיך חדושי תורה אמתיים, שזוכה להבין בעצמו, וגם זוכה להסביר ולפרש לאנשים אחרים את למודי התורה בהם הוא עוסק, בחדושים ופרושים אמתיים המסגלים לעורר אנשים ליראת השם וקיום התורה. באורים אמתיים אלו מכנים "חדושי תורה", כי אנשים מתעוררים על ידם להתחדש בקיום התורה, שהוא העקר.

וכן להפך, מי שיש בו עזות רעה, שמחמתה לא בלבד שאינו מתחזק ואינו מתגבר על מניעות, רק אדרבה, משתמש בה להעז פניו כנגד כשרי הדור, הינו יראי ה' אמתיים, אינו זוכה לחדושי תורה אמתיים, רק מקבל תורה מן הסטרא אחרא רחמנא לצלן, הינו למודיו למודי כזב ושקר הם.

ולפי תורתו של אדם, שזה תלוי בעזות שבו, כמבואר למעלה, כן הוא זוכה לתפלה. הינו אם יש בו עזות דקדשה, כמבואר למעלה, בודאי תורתו תורת אמת, ותפלתו גם היא אמתית כראוי. אבל אם עזותו היא עזות דסטרא אחרא רחמנא לצלן, אזי תורתו שקר וגם תפלתו אינה אמת. השם יתברך יעזרנו ברחמיו להתחזק תמיד בעזות דקדשה, להנצל מעזות דסטרא אחרא, ולזכות לתורה ותפלה באמת, ללא שום שקר: (תורה ל, ח)