# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/33/

אפלו צדיק גמור, הינו מי שהוא צדיק ולמדן (כמבואר בסעיף ל"ב), בשעה שנופל ממדרגתו, הינו מהרגשיו, התעוררותו וחשקו לעבודת ה', אזי אם רק יחזיק עצמו ויתחזק במעלה של הלמוד המצויה בו, הינו שיעסק תמיד רק בלמוד התורה, דבר זה אינו טוב, כי מלמדן שאינו ירא שמים יכול לצאת רשע גמור (כמבואר למעלה בסעיף ל"ב). אלא צריך הוא להתחזק ביראת השם ולהרבות תפלות ובקשות באמת להשם יתברך, שיעזרהו לשוב למדרגתו, הינו לרגש ההתעוררות והחשק לעבודת השם יתברך שהיה לו טרם נפל ממדרגתו, ויתחזק וישמח בנקדות הטובות המצויות בו עדין, בכדי שישוב למדרגתו הקודמת. וכן מבואר מאדמו"ר מוהר"ן זכרונו לברכה (ליקו"מ ח"א סימן רפב), שההתחזקות והשמחה בנקדות הטובות, מסגלת לעורר ולחזק בקדשה בכלל ובפרט: (תורה לא, סוף)