# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/4/

אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג.), וּמֵחֲמַת זֹאת אֵינוֹ מֵבִין אֶת גֹּדֶל פְּגָם הָעֲבֵרָה. עַל־כֵּן, כָּל אָדָם, כְּפִי הָעֲבֵרוֹת וְהַפְּגָמִים שֶׁעָבַר וּפָגַם רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כָּךְ הוּא נַעֲשָׂה מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ. כִּי עַל־יְדֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת מִתְקַלְקֵל מְאֹד מֹחוֹ שֶׁל בַּעַל הָעֲבֵרָה, וְאִם אֵינוֹ מִתְחָרֵט וְאֵינוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה, מִתְגַּבֵּר עָלָיו קִלְקוּל הַמֹּחַ עַד שֶׁמִּשְׁתַּגֵּעַ רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אָמְנָם עַל פִּי רֹב שִׁגְעוֹנָם שֶׁל בַּעֲלֵי עֲבֵרָה הוּא רַק בְּרוּחָנִיּוּת, הַיְנוּ שֶׁעוֹשִׂים עֲבֵרוֹת רַבּוֹת וְנִמְשָׁכִים אַחַר תַּאֲווֹתֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם הָרָעוֹת, עַד שֶׁאֵינָם חָשִׁים שׁוּם עָוֶל בְּמַעֲשֵׂיהֶם. אַךְ לִפְעָמִים נוֹפְלִים גַּם לְשִׁגָּעוֹן בְּגַשְׁמִיּוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וּמֵחֲמַת זֶה מְצוּיִים כַּמָּה מִינֵי שִׁגָּעוֹן בַּאֲנָשִׁים רַבִּים. וְהַתִּקּוּן וְהָרְפוּאָה לְקִלְקוּל הַמֹּחַ שֶּׁנַּעֲשָׂה עַל־יְדֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, הוּא עַל־יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת וּבְכֹחַ (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה, בַּסְּעִיפִים א' וּב'), כִּי עַל־יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה מַכְנִיעִים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וּמֵגָרְשִׁים אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְרוּחַ הַשְּׁטוּת שֶׁנִּכְנְסוּ בּוֹ עֵקֶב חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו, וְאָז הוּא זוֹכֶה לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְלִתְשׁוּבָה אֲמִתִּית: (תורה א)