# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/4/

אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות (סוטה ג.), ומחמת זאת אינו מבין את גדל פגם העברה. על־כן, כל אדם, כפי העברות והפגמים שעבר ופגם רחמנא לצלן, כך הוא נעשה משגע ממש. כי על־ידי חטאים ועוונות מתקלקל מאד מחו של בעל העברה, ואם אינו מתחרט ואינו שב בתשובה, מתגבר עליו קלקול המח עד שמשתגע רחמנא לצלן. אמנם על פי רב שגעונם של בעלי עברה הוא רק ברוחניות, הינו שעושים עברות רבות ונמשכים אחר תאוותיהם ומדותיהם הרעות, עד שאינם חשים שום עול במעשיהם. אך לפעמים נופלים גם לשגעון בגשמיות, רחמנא לצלן. ומחמת זה מצויים כמה מיני שגעון באנשים רבים. והתקון והרפואה לקלקול המח שנעשה על־ידי חטאים ועוונות, הוא על־ידי עסק התורה באמת ובכח (כמבואר למעלה, בסעיפים א' וב'), כי על־ידי כח התורה מכניעים את היצר הרע, ומגרשים את השגעון ורוח השטות שנכנסו בו עקב חטאיו ועוונותיו, ואז הוא זוכה ליראת השם ולתשובה אמתית: (תורה א)