# סב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/62/

חיוב גדול הוא על כל אחד מישראל, ללמד בכל יום שעור פוסק, הינו שלחן ערוך. ואם אינו יכול ללמד בשלחן ערוך בלשון הקדש, צריך ללמד בשפה המובנת לו. וחשיבות הלמוד בשלחן ערוך, הן בלשון הקדש, הן בלשון המכרת לו, אחת היא וללא שום חלוק ביניהם. ואפלו שאין לו פנאי, מחמת שעסוק בטרדות נחוצות, הן בפרנסה, הן בענינים אחרים, או בנסעו בדרך, שמחמת זאת אינו יכול ללמד כראוי, אף על פי כן צריך ללמד סעיף אחד בשלחן ערוך אפלו שלא כסדר למודו שהוא לומד בכל יום, בכדי שלא ימנע עצמו אפלו יום אחד מלמוד שלחן ערוך. אבל כשאין זמנו דחוק, צריך ללמד ארבעת חלקי השלחן ערוך כסדרם, בכל יום ויום כפי מה שיוכל להספיק, עד שיזכה לסים את כל השלחן ערוך. וגם לאחר שסים צריך להתחיל מחדש וללמד כסדר עד שיסים פעם נוספת את למוד השלחן ערוך, וכן צריך לנהג כל ימי חייו. וזה תקון גדול לכל הפגמים שפגם מחמת עוונות וחטאים. כי על־ידי למוד פוסקים, הינו שלחן ערוך, מבררים את הטוב מן הרע, שהוא כלל כל התקונים: (שיחה כט)