# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1091/7/

למוד גמרא בלילה, באמת לשם שמים כראוי, לא בשל כבוד, ממון וכיוצא באלה, ממשיך חוט של חסד על לומדה. הינו, השם יתברך עושה עמו חסדים רבים וטובים, והוא נצול ממחשבות של למוד שלא לשמה, הינו ממחשבות רעות המפתות את האדם ללמד שלא באמת וכראוי.

ועל־ידי זה מתקן את קול הנגינה, הינו שלא יזיק לו קול נגינה ממנגן רשע. כי קול נגינה ממנגן רשע מזיק מאד לעבודת השם יתברך, אבל על־ידי למוד גמרא באמת כראוי (כמבואר בתחלת הסעיף), נצול מן הנזק העלול לבוא מקול נגינה של מנגן רשע.

אמנם בודאי צריך לכתחלה להשתדל שלא לשמע קול נגינתו של רשע, רק אם שמע בשוגג או באנס, או אפלו שמע במזיד, בעת שלא ידע שאסור לשמע, אזי נצול מן הנזק על־ידי למוד גמרא בלילה באמת כראוי. ואז זוכה להקים ולהעלות את הנגינה דקדשה, הינו שזוכה לתקן את קול הנגינה, שיוכל לדבק עצמו בהשם יתברך על־ידי זמירות ונגונים. ובפרט, להרגיש על כל פנים את האסור של זמירות ונגונים דסטרא אחרא. גם זוכה על־ידי הלמוד, להעלות ולחזק מלכות דקדשה, וזוכה לנבואה אמתית: (תורה ג)