# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1228/15/

צריך לתקן את המחשבה ולהעלותה מבחינת "החתים בשרו" (ויקרא טו, ג), הינו ממחשבות רעות, ל"חותם דקדשה", הינו למחשבות קדושות ומח מזכך. וזה בחינת תפלין, הינו מח זך ומחשבות טהורות, שזה עקר תפלין. וצריך לדעת ולזכר, שכל שנזהרים יותר במצות תפלין ממש בכל הפרטים, הן בבתים, הן בפרשיות, הן ברצועות, ומדקדקים ביותר שיהיו כהלכה כמבואר בשלחן ערוך, הרי זה בודאי מסגל יותר לתקון המח והמחשבה.

גם צריך להזהר, שלא להחלש חלישות הדעת ולא לפל לעצבות, כאשר מחשבות רעות מתגברות חלילה על המח, רק צריך להתגבר לסלק את המחשבות האלו על־ידי העצה המבארת (בסעיף ב'), ולהכניס את המחשבה בעניני קדשה ובמעשים טובים. ועל־ידי עבודה זו של התגברות להכניע ולסלק מן המח מחשבות רעות והתגברות במחשבות טובות, מתהוה תקון גדול ונפלא בחינת תפלין (כמבואר בסעיף ה'): (תניינא ה, ז)