# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1228/16/

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנוֹ (כַּמֻּסְבָּר בַּסְּעִיפִים הַקּוֹדְמִים). לָכֵן יֵשׁ לִזְכֹּר, בְּעֵת אֲשֶׁר חוֹדְרוֹת חָלִילָה לַמֹּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל תַּאֲווֹת, חָכְמוֹת זָרוֹת וַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵן הֵפֶךְ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה וְהַתְּמִימָה, אֶפְשָׁר לִדְחוֹתָן בְּקַל בְּעֵצָה הַמְבֹאֶרֶת (בְּסָעִיף ב'). הַיְנוּ, לְהַכְנִיס לַמֹּחַ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וּמִמֵּילָא יִבָּטְלוּ הַהִרְהוּרִים הָרָעִים, כַּמְבוֹאָר (בְּסָעִיף י"א) שֶׁשְּׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת לֹא יְכוֹלוֹת לָדוּר בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת בְּמֹחַ הָאָדָם. וְגַם כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה נוֹטָה חָלִילָה, וְנוֹפֶלֶת לִמְקוֹמוֹת לֹא טוֹבִים, יָכוֹל הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וּכְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַטּוֹת סוּס תּוֹעֶה בְּאוֹרְחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּעַל כָּרְחוֹ, כֵּן מַמָּשׁ הִיא מַחֲשֶׁבֶת הָאָדָם. כַּאֲשֶׁר הַמַּחֲשָׁבָה תּוֹעָה וְגוֹלֶשֶׁת לְהִרְהוּרִים לֹא טוֹבִים חָלִילָה, אֶפְשָׁר בְּעַל כָּרְחָהּ לְהַטּוֹתָהּ לְטוֹב, לְהִרְהוּרִים טוֹבִים, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה: (תניינא נ)