# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1228/4/

כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁל תַּאֲווֹת, אֶפִּיקוֹרְסוּת, עַצְבוּת אוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה, הֲרֵי אֵלּוּ גּוֹרְמוֹת טִפְּשׁוּת הַלֵּב. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת אֵלּוּ מִטַּמְטֵם הַלֵּב מִלְּהָבִין אֶת הָאֱמֶת. כִּי כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת נוֹבְעוֹת מִן הַלֵּב, לָכֵן אִם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, מַחְכִּים הַלֵּב וּמִזְדַּכֵּךְ מִן הָרַע. אֲבָל אִם חוֹשֵׁב חָלִילָה, מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, אֲזַי לִבּוֹ נִסְתָּם וּמִטַּמְטֵם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין אֶת הָאֱמֶת בְּשׁוּם דָּבָר. כִּי בִּינָתוֹ שֶׁל אָדָם שׁוֹכֶנֶת בְּלִבּוֹ, כַּמְבוֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (הַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים פָּתַח אֵלִיָּהוּ דף יז.): "בִּינָה לִיבָּא", הַיְנוּ שֶׁבִּינָתוֹ שֶׁל אָדָם הִיא בְּלִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי הִרְהוּרִים רָעִים הַלֵּב נִסְתַּם וּמִטַּפֵּשׁ כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה. וְהַחוֹשֵׁב חָלִילָה מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כְּאִלּוּ - מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. כִּי עִקַּר הָעוֹלָם הוּא הָאָדָם, וְעִקָּר הָאָדָם הוּא שִׂכְלוֹ וּבִינַת לִבּוֹ. וּכְשֶׁאָדָם מַחֲרִיב אֶת שִׂכְלוֹ וּבִינַת לִבּוֹ עַל־יְדֵי הִרְהוּרִים רָעִים, הֲרֵי הוּא כְּמַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי כָּל אָדָם הוּא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת כֵּיצַד לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאַת הַשֵּׁם, בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, אֲזַי מְתַקֵּן הוּא אֶת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. שֶׁזֶּה טוֹבָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוּרוֹ וּבַעֲבוּר הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, וְגַם בְּעֵת שֶׁהַלָּלוּ חוֹדְרוֹת לְלִבּוֹ, הוּא מְסָלְּקָן עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּ"לִקּוּטֵי עֵצוֹת" בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וּמִתְחַזֵּק לַחֲשֹׁב רַק מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, יִּזְכֶּה כִּי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת יֵעָשׂוּ עַל יָדוֹ בָּעוֹלָם: (תורה מט, א' ז')