# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1228/7/

כל המחשבות העולות במח האדם נכנסות לתוך הדבור. הינו, שכל מחשבותיו של אדם יוצאים מבין שפתיו. כי בשעה שחושב מחשבותיו, מביעות שפתיו אותן מחשבות, הגם שאינו מרגיש זאת, כי התבטאות המחשבות על־ידי הדבור הוא בדקות גדולה מאד, הינו שקול המחשבה המבטא בדבור דק כל כך, עד שאין שומעים אותו, ומחמת זאת קשה להרגיש בזה. אבל האמת היא בודאי כך, שכל המחשבות חיבות לעבור דרך כלי הדבור כמזכר בזהר הקדוש (ע' האזינו דף רצ"ד) "רחושי מרחשן שפתותיו", הינו שכל מה שאדם חושב בא לידי בטוי בשפתיו. רק כיון שדבור השפתים הוא בדקות גדולה, מחמת זאת אין שומעים את קול המחשבות כדבור ממש. אבל האדם שזוכה לחוש שמיעה נקי וזך, שומע את קול החושב בעת שהוגה במחשבותיו: (תורה סו, ד)