# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/1989/9/

ראש השנה הוא זמן תקון האמונה, כי על־ידי רבוי הקבוצים והקהלות המתאספים אצל צדיקי אמת בראש השנה, על־ידי זה מתקבצים כל חלקי האמונה הקדושה, והאמונה מתתקנת בשלמות. גם המוחין של האנשים הבאים לצדיקי אמת לראש השנה, מתנוצצים ומתקנים. וכן בעשרת ימי תשובה, שעל־ידי עניני תשובה ומעשים טובים שעוסקים בימים אלו, מתנוצצים ומתתקנים המוחין. ותקון המוחין מכנה "תפלין, חותם דקדשה, תקון הברית", כמבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק שני סימן ה') בתורה "תקעו אמונה". ביום הכפורים הוא גמר התקון של חותם דקדשה, שזה מרמז על תקון המח. בחג הסכות ממשיכים שמחה, ועל־ידי שמחה מתתקנים המאכלים, שלא יבוא על־ידי המאכלים לחלומות רעים ולמקרה לילה חס ושלום. בשמיני עצרת נמשך תקון המשפט, ועל־ידי תקון המשפט כראוי נצולים גם ממקרה לילה רחמנא לצלן, שבא על־ידי דינים שאינם כשרים. כך מבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק שני סימן ה')בתורה "תקעו אמונה".

גם מתתקנים ענינים הנזכרים למעלה על־ידי שתלמידים אמתיים באים אל רבי אמתי, והעקר הוא שבאים אליו לראש השנה, שזה עקר זמן התקונים הנזכרים למעלה. גם על־ידי התקיעות הקדושות דראש השנה מתתקנים תקונים אלו. כי על־ידי תקיעה זוכים לתקון האמונה, על־ידי תרועה זוכים לקדשת תפלין, הינו תקון המח, שהמח יהיה זך וטהור מכל מיני מחשבות רעות והרהורים רעים, ועל־ידי שברים זוכים לתקון החלום, לתקון המשפט, ולהנצל ממקרה לילה בשלמות. מכל הנזכר למעלה יש להסיק כמה צריך להזהר בשמיעת שופר בראש השנה, ביראת השם, בהתעוררות גדולה ובלב נשבר, שלא כלצים וקלי הדעת המתלוצצים רחמנא לצלן מתקיעת שופר. כי על־ידי כל מין קול שופר נעשים תקונים שונים באדם, שהם נחוצים מאד לתקון נפשו, כמבואר בסעיף זה: (תניינא ה, יג-טו)