# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/18/

כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, בָּאוֹת לְמֹחוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁאֵינָן שַׁיָּכוֹת לַתְּפִלָּה, כְּגוֹן מַחֲשָׁבוֹת מִמַּשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא. וַאֲפִלוּ מַחֲשָׁבוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אִם מְהַרְהְרִים אוֹתָן בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הֲרֵי גַּם הֵן בְּגֶדֶר מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, כִּי הֵן מְבַלְבְּלוֹת אֶת הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֹאת אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְשִׁיב לְתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים בָּאִים לַמֹּחַ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, זֶה בְּוַדַּאי קִלְקוּל גָּדוֹל וּבִלְבּוּל לַתְּפִלָּה. וּמֵחֲמַת הַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת הַנַּ"ל נִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ שֶׁמִּתְבַּלְבֵּל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ.

הָעֵצָה וְהַתִּקּוּן לְגָרֵשׁ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת הוּא, שֶׁיִּתְחַזֵּק לְהוֹצִיא אֶת דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. הַיְנוּ אֲפִלוּ כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר אֶת תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְחַיּוּת כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי כֵן יִתְחַזֵּק לוֹמַר אֶת הַדִּבּוּרִים בִּפְשִׁיטוּת וּבִתְמִימוּת כְּפִי שֶׁיָּכוֹל, וְיִתְחַזֵּק לִשְׁמֹעַ אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּילוֹת. הַיְנוּ לְהַקְשִׁיב לִפְשָׁט תֵּבוֹת הַתְּפִלָּה אוֹ שְׁאָר תְּפִלּוֹת שֶׁעוֹסֵק בָּהֶן, וְכָל זֹאת בֶּאֱמֶת גְּמוּרָה בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר. וְעַל־יְדֵי זֶה יַעַזְרֵהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַרְגִּישׁ אוֹר בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַזָּרוֹת יָסוּרוּ מִמֹּחוֹ וְיוּכַל לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. גַּם עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה, מַכְנִיס תִּקּוּן וְקִיּוּם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (תורה ט, ג. תורה קיב)