# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/36/

עקר התפלה היא על־ידי עזות דקדשה, הינו שצריך להתחזק לבקש מהשם יתברך על כל דבר שנחוץ לו, הן בגשמיות הן ברוחניות. ואפלו הוא שרוי חס ושלום בצרות כאלו, שזקוק לנסים ונפלאות למעלה מדרך הטבע כדי להושע, צריך להתחזק ולבקש מהשם יתברך, ולהאמין שעל־ידי רבוי תפלה ובקשה השם יתברך בודאי יצילו, אפלו בנסים למעלה מהטבע, כפי המבואר בלקוטי מוהר"ן (ח"א סימן ז), שתפלה משנה הטבע. וצריך לזכר שאי אפשר לעמוד לפני השם יתברך בתפלה לבקש מלפניו על צרכיו, רק אם מתחזק בעזות דקדשה (כמבואר בתחלת הסעיף). כי כל אדם לפי מה שמרגיש את גדלת הבורא, וכפי שמרגיש את קטנותו, שפלותו ורחוקו מהשם יתברך, לא היה עז בלבו לבקש מאתו כל דבר שצריך.

וכדי להשיג עזות דקדשה, לבקש מהשם יתברך כל הנחוץ (כמבואר למעלה), לזה זוכה על־ידי עזות דקדשה כזו שמתגבר שלא להתבטל מפני חולקים ומונעים, הינו מאנשים החפצים למנעו מעבודת ה' באמת. ועל־ידי זה זוכה לקבל חדושי תורה דקדשה, הינו למודים אמתיים ממוכיחי אמת, וזוכה להתרחק ממוכיחי שקר וממנהיגי שקר. ואז זוכה לתפלה בכונה, שעקר התפלה הוא רק על־ידי עזות דקדשה, כמבואר למעלה: (תורה ל, ח)