# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/37/

עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא בַּפֶּה דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ דְּבַר מַה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לְהוֹצִיא אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּפִיו כָּרָאוּי, וְאֵין מַסְפִּיק שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, הֲגַם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת. הֵן כַּאֲשֶׁר מְבַקֵּשׁ עַל רוּחָנִיּוּת, אוֹ בַּעֲבוּר גַּשְׁמִיּוּת, צָרִיךְ לְבַטֵּא בְּפִיו הַכֹּל כָּרָאוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי דִּבּוּר הַתְּפִלָּה שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו הוּא כְּלִי לְקַבֵּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁפַע וּבְרָכָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לָדַעַת, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָסֵר הוּא דָּבָר נִצְרָךְ, הֵן בְּרוּחָנִיּוּת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ עַל כָּךְ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהוֹצִיא מִפִּיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, בִּכְדֵי שֶׁיִּמָּשֵׁךְ בָּזֶה שֶׁפַע וּבְרָכָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: (תורה לד, ג)
