# נח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/58/

עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא רַק כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הָאֲמִתִּית לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, וּמַתְחִיל לוֹמַר אֶת הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, לְמָשָׁל שֶׁמַּתְחִיל בְּ"בָּרוּךְ", אֲזַי תֵּכֶף כַּאֲשֶׁר הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה מִתֵּבַת "בָּרוּךְ" יוֹצֵאת מִפִּיו, הַיְנוּ אוֹת ב', אֲזַי מְבַקֶּשֶׁת הָאוֹת מִן הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפְרֹשׁ מִמֶּנָה. וְהָאוֹת אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֶלָּא חוֹבֶקֶת וּמְלַפֶּפֶת אוֹתוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יַעַזְבֶנָּהּ. וּבִפְרָט כְּשֶׁגּוֹמֵר תֵּבָה שְׁלֵמָה, מְחַבֶּקֶת הַתֵּבָה אֶת הַמִּתְפַּלֵּל וּמְבַקֶּשֶׁת אוֹתוֹ שֶׁיַּחְזִיקָהּ וְלֹא יַעַזְבֶנָּהּ, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּתֵבוֹת אֲחֵרוֹת. כִּי כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל וּמוֹצִיא מִפִּיו דִּבּוּרֵי תְּפִלָּה, דּוֹמֶה הוּא לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לְכֶּרֶם וּמְלַקֵּט אַחַת לְאַחַת פְּרָחִים נָאִים וְשׁוֹשַׁנִּים, וּכְשֶׁמְלַקֵּט כַּמָּה פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים, עוֹשֶׂה מֵהֶם אֲגֻדָּה. וְאַחַר כָּךְ מְלַקֵּט עוֹד פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים רַבִּים, וְעוֹשֶׂה עוֹד אֲגֻדָּה, וְקוֹשֵׁר אֶת הָאֲגֻדּוֹת בְּיַחַד, וְכֵן הוּא מְלַקֵּט עוֹד וְעוֹד אֲגֻדּוֹת מִפְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים יָפִים מְאֹד.

כֵּן הוּא מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁמְּלַקֵּט כַּמָּה אוֹתִיּוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מֵהֶם תֵּבָה אַחַת, וְכֵן מִתְלַקְּטִים כַּמָּה תֵּבוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשִׂים מֵהֶם בְּרָכָה שְׁלֵמָה. וְכָךְ עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, מִתְלַקְּטִים כַּמָּה בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַבִּיעַ אֶת הַיֹּפִי מִן הַלִּקּוּטִים וְהַקִּבּוּצִים שֶׁהָאָדָם מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ מִתֵּבוֹת הַתְּפִלָּה. וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִן הַנֶּפֶשׁ וְנִשְׁמָע לָאָזְנַיִם, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא תִּפָּרֵד מֵעָלָיו. וְתֵכֶף כְּשֶׁהָאָדָם מוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה, תּוֹפֶסֶת אוֹתוֹ הָאוֹת וּמַחֲזִיקָה בּוֹ וְאֵינָהּ נוֹתֶנֶת לוֹ לְהַמְשִׁיךְ. מִכָּל שֶׁכֵּן, כַּאֲשֶׁר גּוֹמֵר תֵּבָה שְׁלֵמָה, שֶׁתֵּבָה זוֹ אוֹחֶזֶת בּוֹ וּמְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לֹא לְהִתְרַחֵק מִמֶּנָּהּ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי? הֲרֵי רוֹאֶה אַתָּה אֶת יְקַר יוֹפְיִי, זִיוִי וְתִפְאַרְתִּי, כִּי הֲלֹא אֲנִי הִיא תֵּבַת "בָּרוּךְ". שְׁמַע נָא בְּאָזְנֶיךָ אֶת שֶׁפִּיךָ מוֹצִיא! וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי? הֲגַם שֶׁנָּכוֹן הוּא שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ, בִּכְדֵי לְלַקֵּט עוֹד בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת יְקָרוֹת וַחֲמוּדוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, אֵיךְ יָכוֹל אַתָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי וְלִשְׁכַּחֵנִי? עַל כָּל פָּנִים תִרְאֶה שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁתֵּלֵךְ, הַיְנוּ לְעִנְיְנֵי תְּפִלּוֹת וּבְרָכוֹת, אַל תִּשְׁכַּחֵנִי וְאֶל תַּעַזְבֵנִי".

עַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּתֵבָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן יַעֲמֹד גַּם בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבְחִיּוּת, וְיַּקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ אֶת הַחִיּוּת מִתְּחִלַּת הַתְּפִלָּה, בְּעֵת שֶׁעוֹמֵד כְּבָר בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה לֹא יִפָּרֵד וְלֹא יִתְרַחֵק אַף פַּעַם מִן הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתְּפִלָּה, אֲפִלוּ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה. וְאָז הַתְּפִלָּה הִיא בִּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה בְּסָעִיף זֶה), רַק עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בַּעַל הַשָּׂדֶה הָעֶלְיוֹן וְהוּא יָכוֹל לְהָבִיא כָּל אָדָם הַמְקֹרָב אֵלָיו בֶּאֱמֶת, אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית. וְעַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת אֲמִתִּית לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, שֶׁזֶּה כָּאָמוּר עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה): (תורה סה, ב)