# נח

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/58/

עקר שלמות התפלה הוא רק כשמגיע לתכלית האמתית לעשות אחד מכל התפלה. כי כאשר האדם עומד להתפלל, ומתחיל לומר את התבה הראשונה, למשל שמתחיל ב"ברוך", אזי תכף כאשר האות הראשונה מתבת "ברוך" יוצאת מפיו, הינו אות ב', אזי מבקשת האות מן האדם שלא יפרש ממנה. והאות אינה נותנת לו להמשיך בתפלתו, אלא חובקת ומלפפת אותו ומבקשת שלא יעזבנה. ובפרט כשגומר תבה שלמה, מחבקת התבה את המתפלל ומבקשת אותו שיחזיקה ולא יעזבנה, כדי להמשיך בתבות אחרות. כי כאשר האדם עומד להתפלל ומוציא מפיו דבורי תפלה, דומה הוא לאדם שנכנס לכרם ומלקט אחת לאחת פרחים נאים ושושנים, וכשמלקט כמה פרחים ושושנים, עושה מהם אגדה. ואחר כך מלקט עוד פרחים ושושנים רבים, ועושה עוד אגדה, וקושר את האגדות ביחד, וכן הוא מלקט עוד ועוד אגדות מפרחים ושושנים יפים מאד.

כן הוא מי שמתפלל באמת כראוי, שמלקט כמה אותיות, עד שנעשה מהם תבה אחת, וכן מתלקטים כמה תבות, עד שנעשים מהם ברכה שלמה. וכך על־ידי תפלתו, מתלקטים כמה ברכות ותפלות, ואי אפשר להביע את היפי מן הלקוטים והקבוצים שהאדם מלקט ומקבץ מתבות התפלה. והדבור יוצא מן הנפש ונשמע לאזנים, והוא מבקש מן הנפש שלא תפרד מעליו. ותכף כשהאדם מוציא מפיו את התבה הראשונה, תופסת אותו האות ומחזיקה בו ואינה נותנת לו להמשיך. מכל שכן, כאשר גומר תבה שלמה, שתבה זו אוחזת בו ומבקשת ממנו לא להתרחק ממנה, ואומרת לו: איך אתה יכול להפרד ממני? הרי רואה אתה את יקר יופיי, זיוי ותפארתי, כי הלא אני היא תבת "ברוך". שמע נא באזניך את שפיך מוציא! ואיך אתה יכול להפרד ממני? הגם שנכון הוא שאתה צריך להמשיך, בכדי ללקט עוד ברכות ותפלות יקרות וחמודות, אף על פי כן, איך יכול אתה להפרד ממני ולשכחני? על כל פנים תראה שבכל מקום שתלך, הינו לעניני תפלות וברכות, אל תשכחני ואל תעזבני".

על־כן עקר שלמות התפלה הוא, שיעשה אחד מכל התפלה. וכשעומד בתבה האחרונה של התפלה, עדין יעמד גם בתבה הראשונה. הינו שיתפלל בהתעוררות ובחיות, ויקשיב היטב לתבות התפלה, עד שירגיש את החיות מתחלת התפלה, בעת שעומד כבר בסוף התפלה. ועל־ידי זה לא יפרד ולא יתרחק אף פעם מן האות הראשונה של התפלה, אפלו בסוף התפלה. ואז התפלה היא בשלמות. אבל אי אפשר לזכות לתפלה בשלמות, הינו לעשות אחד מכל התפלה (כמבואר למעלה בסעיף זה), רק על־ידי התקרבות אמתית לצדיק האמת, שהוא בעל השדה העליון והוא יכול להביא כל אדם המקרב אליו באמת, אל התכלית האמתית. ועל־ידי התקרבות אמתית לצדיק האמת, אפשר לעשות אחד מכל התפלה, שזה כאמור עקר שלמות התפלה (כמבואר למעלה): (תורה סה, ב)