# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/6/

אין ראוי לאדם לצפות לקבלת שכר בעבור מעשיו הטובים, כי כל המעשים טובים שהאדם זוכה לעשות, הכל הוא מהשם יתברך. הינו שהשם יתברך נותן בו כח ומסיעו לעשות את המעשים הטובים שעושה.

על־כן, אפלו כשאדם זוכה להתקרבות להשם יתברך, בל יחשב שזכה להתקרבות זו מחמת שעוסק בתורה ובתפלה ובמעשים טובים. כי מה שהוא עושה, הכל מהשם יתברך (כמבואר למעלה בסעיף זה). כי אלו לא עשה חלילה השם יתברך חסדים עמו, היה האדם אובד חס ושלום בגשמיות וברוחניות. ואף־על־פי כן אין זה פוטרו מלעשות, כי חיב כל אדם להתחזק תמיד לעסק בתורה ובתפלה ובמעשים טובים. ובודאי צריך הוא להתחזק הרבה באמונה, ולהאמין שהשם יתברך בודאי יעשה עמו עוד חסדים רבים ויושיעהו בגשמיות וברוחניות. כך מבואר ומרמז בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן ב'): (תורה ב, סוף)