# סא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/61/

צריך להתפלל בכל לבבו, עד שירגיש את דבורי התפלה בכל עצמותיו, כמבואר בפסוק (תהלים לה, י) "כל עצמותי תאמרנה" וכו'. הינו שצריך להתפלל בהתעוררות כזו, ולהקשיב היטב לפרוש המילות, עד שירגיש חיות התפלה בעצמותיו. כי באמת מצויה בתפלה חיות גדולה, אך אי אפשר לחוש בזה, אלא כשמקשיב היטב לתבות התפלה, בכל לבבו ומחו. אבל כשמתפלל בלי לב, הינו שמוציא מפיו את התבות, אבל אינו מרגיש בלבו מה שפיו מדבר, אזי אינו מרגיש שום חיות בתפלתו, ותפלה זו אין בה חשיבות אצל המתפלל, ומזה נובע שמתרחק ומפסיק חלילה לגמרי להתפלל. וכן כל מצוה שעושה אותה בלי חיות ובלי אהבה וחשק, אזי המצוה בטלה חס ושלום, ומתרחק לגמרי מן המצוות והמעשים הטובים שעושה בלי חיות ובלי אהבה. ועל־ידי תפלה בלא לב וכונה, גורם חלילה שמסתלקת החכמה מן הזקנים ומן החכמים: (תורה סז, ח)