# צ

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/515/90/

צָרִיךְ מְאֹד לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ וּלְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, הַיְנוּ בְּהִתְעוֹרְרוּת וּבִמְתִינוּת, וּלְהַקְשִׁיב הֵיטֵב לְתֵבוֹת הַתְּפִלָּה. כִּי הָאֱמֶת אֵינָהּ כְּפִי הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ מִדַּי כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחוֹת וּבִיגִיעוֹת, רַק הָאֱמֶת הִיא שֶׁצָּרִיךְ בְּכָל תְּפִלָּה לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי (כַּמְבוֹאָר בִּתְחִלַּת הַסָּעִיף).

וַהֲגַם שֶׁבֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל אֶת כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה, כָּרָאוּי וְכַנָּכוֹן, וְעַל פִּי הָרֹב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל רַק מְעַט, הַיְנוּ חֵלֶק אֶחָד מִן הַתְּפִלָּה מִתְפַּלְּלִים בְּהִתְעוֹרְרוּת, וְאַחַר כָּךְ מִתְעַיְּפִים וּמְאַבְּדִים אֶת הָרֶגֶשׁ וְאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, מִכָּל מָקוֹם אֲפִלוּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלוּם, וַאֲפִלוּ שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְשׁוּם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ כָּרָאוּי, גַּם הוּא מְחֻיָּב לְהִתְחַזֵּק בְּכָל הַכֹּחוֹת, לְהִתְפַּלֵּל מַה שֶׁיּוֹתֵר טוֹב. כִּי צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר כִּי הַיְגִעוֹת וְהַטְּרָחוֹת שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל - אֲפִלוּ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, חֲשׁוּבִים מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת. הַיְנוּ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי זֶה תִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְכֵן בְּכָל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹתָם, אֲפִלוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹתָם כָּרָאוּי, רַק אִם בְּכָל זֹאת מִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת בִּיגִיעוֹת וּבִטְרָחוֹת וּרְצוֹנוֹת לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב, אֲזַי הַיְגִעוֹת חֲשׁוּבוֹת מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשִׂים מֵהֶם תִּקּוּנִים כְּמוֹ מִקָּרְבָּנוֹת, כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה: (שיחה עה. יב)