# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/15/

דע, שכל הממון והעשירות של הנגידים והעשירים שנוהגים בממונם שלא בישר, הינו שאינם מפזרים לצדקה כפי עשרם, והם נוהגים בגאות ובגדלות כנגד אנשים ובפרט כנגד עניים, ולעצמם מפזרים עבור פרנסתם וחמדותיהם עפרות זהב, ומשקעים בתאות ממון ותמיד רודפים אחר הממון. אזי עשירות כזו אינה שוה מאומה, והרי היא כעשן, ומכנה 'שחוק הכסיל', הינו שהוא דבר בטל שאין בו ממש, כמבואר בזהר הקדוש (תקוני זהר, תקון ג' מי"א תקונים אחרונים) שממונם של העשירים שאינם נוהגים בישר משחק בהם, כפי שמשחקים במטבעות עם תינוק, ולבסוף ממון זה הורג את בעליו, כמו שרואים בחוש, שעשירים רבים אובדים על־ידי כספם וזהבם, רחמנא לצלן, כן מבואר בזהר הקדוש, כי עשירים אלו מכנים 'תינוקות' (וקלפת לילי"ת משחקת בהם כמו שמשחקת עם התינוקות והורגת אותם), כי אין בהם דעת היאך לנהג בממונם, על מנת להנצל מן הסכנות הכרוכות בממון ואורבות לבעליו, כאשר אינו מתנהג בישר ובאמת.

עקר העצה להנצל מסכנת הממון, היא רק על־ידי תקון הברית והתקרבות לצדיק האמת, שזכה לתקון הברית בשלמות גמורה. כי על־ידי התקרבות לצדיק, למוד ספריו וקיום עצותיו, זוכים לחכמה ולדעת, להבין ולהשכיל ולדעת איך לנהג בממון ובפרנסה, כדי שלא יגיע חס ושלום לסכנה. כי אפלו אנשים גדולים, הינו יראים ולומדי תורה, זקוקים לחכמה ולדעת כדי להשכיל איך לנהג בממונם ובפרנסתם, שלא יאבדו ולא ישחיתו את זמנם ימיהם וחייהם, על־ידי הממון והפרנסה, כמו שרואים אנשים רבים, שסובלים כל ימיהם מרירות וצער, בהעדר דעת אמתית כיצד לנהג בממון ובפרנסה. כי כאמור, מי שאינו יודע לנהג בממון כראוי, עלול חלילה, לאבד את שני העולמות, רחמנא לצלן. כי העולם הזה מלא מרירות מחמת נסיונות ותהפוכות המתרגשים על האדם. ועקר המרירות נובע מתאות ממון ודאגות פרנסה, הנובעים מפגם הברית, הינו מפני שהמח אינו נקי מן התאוה הכללית, ומלא כמעט תמיד רחמנא לצלן מחשבות והרהורים רעים, ובגלל כן הדעת מקלקלת מאד, ואזי האדם מלא תמיד פחדים דאגות ועצבות, של עניני פרנסה.

ועקר התקון וההצלה מדאגות פרנסה הוא ההתקרבות לצדיקי אמת (כמבואר למעלה). כי הצדיקים שזכו לתקון פגם הברית, מכנים "ברית מלח עולם" (במדבר יח, יט), משום שיש בהם מכחו של המלח, הינו כפי שהמלח מושך את הדם מן הבשר, כן מושך הצדיק על־ידי דעתו וכחו את הפגמים שבאדם המקרב אליו, ובפרט את פגם הברית, ועל־ידי זה זוכה האדם לחכמה (כמבואר למעלה).

על־כן צריך לזכר, שמי שרוצה להנצל מתאות ממון, וממרירות הנובעת מתאות ממון ודאגות פרנסה, יתקרב לצדיקי אמת. כי המקרב לצדיק מקבל חכמה כאמור, ויודע ומבין כי גם כאשר הוא סובל מחסרונות ונסיונות, אינו נופל לעצבות, רק הוא מלא בטחון ומקוה להשם יתברך שיושיעו מכל צרותיו. ואכן, זוכה לישועה, כל אחד לפי מדרגתו.

וצריך לדעת, כי השם יתברך אינו עוזב את האדם לגמרי, ככתוב בתורה אצל יעקב אבינו עליו השלום, (בראשית כח, טו) "כי לא אעזבך", ומבואר בדברי חז"ל שדברים אלו השיב השם יתברך ליעקב אבינו, כאשר בקש מאתו יתברך (שם כ' וברש"י) "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש", הינו שהשם יתברך הבטיח לו, שלא יעזבנו וימלא לו את הפרנסה המכרחת. ובלקוטי הלכות מבואר, כי ההבטחה "כי לא אעזבך" מכונת לכל יהודי ההולך בדרך ישראל סבא, שצריך להאמין באמונה שלמה שהשם יתברך לא יעזבו. כי אם לא יתגבר ולא יתחזק בבטחונו ובאמונתו בהשם יתברך, להאמין שהוא יתברך לא יעזבו, לא יוכל לילך בדרכו של יעקב אבינו עליו השלום, שרק היא הדרך האמתית לכל מי שחפץ להיות יהודי כשר.

אבל מי שאינו מקרב לצדיקי אמת, ובעצמו בודאי רחוק מתקון הברית, ובפרט אם הוא מתנגד וחולק על צדיק האמת ואנשיו, אזי מתגברת עליו תאות ממון ומתרבות דאגותיו וטרדותיו, עד שחייו מתקלקלים חס ושלום, וכלים. על־כן יזכר מי שחפץ להנצל מפגם הברית, מתאות ממון ומדאגות פרנסה, מעצבות וממרה שחורה, שיתקרב לצדיקי אמת. הינו שילמד בספריהם ויקים עצותיהם, ועל־ידי זה יזכה לחיים אמתיים בעולם הזה ובעולם הבא. ומלבד ההתקרבות לצדיקי אמת, אין שום עצה להנצל מן הטעותים ומן המכשולות אשר בעולם הזה השפל. השם יתברך יעזרנו להבין את האמת לאמתה, בכל פרט ופרט: (תורה כג, ה)