# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/16/

מִי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן וְאֵינוֹ עוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג בְּיֹשֶׁר בְּמִסְחָרָיו, גּוֹנֵב וְגוֹזֵל, הֵן גְּזֵלָה וּגְנֵבָה מַמָּשׁ, הֵן בְּדוֹמֶה לְכָךְ, הַיְנוּ שֶׁמְּרַמֶּה וּמְשַׁקֵּר בַּעֲסָקִים, וּמְסוֹבֵב אֶת דַּעַת הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יָבִינוּ אֶת הַתַּרְמִית, כְּפִי שֶׁרוֹאִים בְּחוּשׁ כֵּיצַד נוֹהֲגִים סוֹחֲרִים הָרְחוֹקִים מִיִּרְאַת הַשֵּׁם וּמֵאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה. אוֹ שֶׁמֵחֲמַת הַמִּסְחָר הוּא מְבַטֵּל מִצְוָה אַחַת מִן הַמִּצְווֹת, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁאִם יִנְהָג לְפִי הַתּוֹרָה בְּמִסְחָרָיו, שֶׁיִּשְׁמֹר זְמַן תְּפִלָּה וְיִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְלֹא יַעֲסֹק בְּמִסְחָרָיו בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב, כַּמְבוֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, אוֹ כַּאֲשֶׁר יִּסְחֹר בֶּאֱמוּנָה, לֹא יוּכַל לְהִתְפַּרְנֵס, וּבִגְלָל אֵלֶּה נוֹהֵג הוּא בְּנִגּוּד לְדַעַת תּוֹרָה. עַל־יְדֵי זֶה גּוֹרֵם הוּא לִהְיוֹת דָּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ שֶׁמִּתְרַחֵק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ אִשָּׁה נִדָּה הָרְחוֹקָה מִבַּעֲלָהּ. וְזֶה סִימָן כִּי אֵינוֹ בַּר יִרְאַת שָׁמַיִם, וְהַשְׁגָּחַת ה' מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ. כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וֶאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, לֹא הָיָה עוֹסֵק בְּשֶׁקֶר וּבְתַרְמִית. וּבִגְלָל כָּךְ אֵין לוֹ פַּרְנָסָה בְּכַשְׁרוּת, וְזֶהוּ סִימָן שֶׁנִּלְכַּד בִּפְגָם הַבְּרִית, כִּי עַל־יְדֵי פְּגָם הַבְּרִית מַגִּיעִים לְתַאֲוַת מָמוֹן: (תורה כט, ה' ט')