# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/16/

מי שהוא משקע בתאות ממון ואינו עוסק במשא ומתן באמונה, הינו שאינו מתנהג בישר במסחריו, גונב וגוזל, הן גזלה וגנבה ממש, הן בדומה לכך, הינו שמרמה ומשקר בעסקים, ומסובב את דעת האנשים שלא יבינו את התרמית, כפי שרואים בחוש כיצד נוהגים סוחרים הרחוקים מיראת השם ומאמונת ההשגחה. או שמחמת המסחר הוא מבטל מצוה אחת מן המצוות, כי נדמה לו שאם ינהג לפי התורה במסחריו, שישמר זמן תפלה ויתפלל כראוי, ולא יעסק במסחריו בשבת וביום טוב, כמבואר בשלחן ערוך, או כאשר יסחר באמונה, לא יוכל להתפרנס, ובגלל אלה נוהג הוא בנגוד לדעת תורה. על־ידי זה גורם הוא להיות דם נדה לשכינה, הינו שמתרחק מהשם יתברך, כמו אשה נדה הרחוקה מבעלה. וזה סימן כי אינו בר יראת שמים, והשגחת ה' מכסה ממנו. כי אלו היה לו יראת שמים ואמונה בהשגחה פרטית, לא היה עוסק בשקר ובתרמית. ובגלל כך אין לו פרנסה בכשרות, וזהו סימן שנלכד בפגם הברית, כי על־ידי פגם הברית מגיעים לתאות ממון: (תורה כט, ה' ט')