# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/21/

הָרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה כָּרָאוּי, חַיָּב לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת אֱמוּנָתוֹ, וְיִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַמַּחֲשָׁבֹת וְהַדֵּעוֹת הָרָעוֹת - הַפּוֹגְמוֹת בָּאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. וְצָרִיךְ לַעֲסֹק בֶּאֱמוּנָה כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (מַכּוֹת כד.) כְּרַב סַפְרָא, שֶׁהָיָה מְקַיֵּם (תְּהִלִּים טו, ב) "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ", הַיְנוּ שֶׁקִּיֵּם מַה שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ. כְּגוֹן שֶׁאִם חָשַׁב לְכַתְּחִלָּה לִמְכֹּר אֶת סְחוֹרָתוֹ בִּמְחִיר נָמוּךְ מִן הַמּוּצָע לוֹ עַל־יְדֵי הַקּוֹנֶה בְּעֵת הַמְּכִירָה, מָכַר בַּמְּחִיר הַנָּמוּךְ כְּפִי שֶׁחָשַׁב בְּלִבּוֹ בַּתְּחִלָּה. וְהָעוֹסֵק בֶּאֱמוּנָה כְּרַב סַפְרָא, שׁוֹמֵר אֶת אֱמוּנָתוֹ שֶׁשּׁוּם דֵּעָה אוֹ מַחֲשָׁבָה רָעָה לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיק לָהּ. וְעַל־יְדֵי הָעֵסֶק בֶּאֱמוּנָה מִתְחַדֵּשׁ הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל, כַּמְבוֹאָר: (תורה לה, ז)