# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/29/

כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת וַחֲפָצִים שֶׁל מִסְחָר וּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב שֶׁיַּעַבְרוּ מֵאָדָם לְאָדָם, הוּא בִּגְלָל הַשַּׁיָּכוּת הָרוּחָנִית בֵּין חֲפָצִים אֵלּוּ לְבֵין הָאָדָם הָעוֹסֵק בָּהֶם. וְלִפְעָמִים מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַסְּחוֹרוֹת וְהַחֲפָצִים שֶׁיָּצְאוּ מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם אֶחָד, יָשׁוּבוּ אֵלָיו חֲזָרָה בִּגְלָל הַשַּׁיָּכוּת הָרוּחָנִית הַנַּ"ל. וּלְפִי הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה הַמְצוּיָה בָּאָדָם בְּאוֹתָהּ עֵת, כֵּן מְסַבְּבִים שֶׁיַּעֲסֹק בִּסְחוֹרוֹת וַחֲפָצִים מְסֻיָּמִים הַשַּׁיָּכִים לוֹ בָּעֵת הַהִיא.

עַל־כֵּן אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה בְּשׁוּם דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר מִדַּי בִּקְנִיָּה אוֹ בִּמְכִירָה, בְּעֵת שֶׁנִּרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר, רַק צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב אֶת הַסִּבּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכַל לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר בִּיגִיעוֹת וּבִטְרָחוֹת מֻעָטוֹת. כִּי הַקְּנִיָּה וְהַמְּכִירָה, הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית יִתְבָּרַךְ - לְפִי שַׁיָּכוּת הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה הַמְצוּיָה בָּאָדָם, וְעַל פִּי הַזְּמַן, שֶׁדַּוְקָא אָז צְרִיכָה לִהְיוֹת הַקְּנִיָּה אוֹ הַמְּכִירָה. וּמֵחֲמַת שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ מְכֻסִּים מִן הָאָדָם, וְרַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב אוֹתָם, אָסוּר לִטְרֹחַ יוֹתֵר מִדַּי בְּעִנְיְנֵי מִסְחָר וּמַשָּׂא וּמַתָּן, רַק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּבִטְחוֹן אֱמֶת, כַּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי הָאֱמֶת וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל: (תורה נד, ג)