# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/31/

כפי מה שאדם משקע בתאות ממון, כן רחוקו מן הדעת האמתית, החיים ואריכות ימים האמתיים. והוא אינו שומע את קול התורה הקדושה, שזועקת תמיד אל כל אדם לפי מדרגתו, שישוב מהתרחקותו מהשם יתברך, הינו שיפחד מעברה ויאהב את המצוות. ומחמת תאות ממון אינו שומע את קול התורה, הזועקת בלבו על רחוקו ממנו יתברך.

כי מבואר בפרקי אבות (אבות פ"ו) "שבכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה", הינו, האנשים המבזים רחמנא לצלן, את התורה, בעברם על מצוותיה. ופרש הבעל שם טוב הקדוש זכרונו לברכה, כי בת הקול היא הרהורי תשובה, המתעוררים בכל יום בלב האדם לשוב מדרך תועים אל דרך האמת. רק מחמת תאות ממון ותאוות אחרות אין שומעים את קול הרהורי התשובה. בגלל תאות ממון חיב האדם להתיגע ביגיעות וטרחות רבות, כדי להשיג פרנסה הבאה בדחק וקשי גדול.

אבל כאשר האדם מתגבר, ונכסף לתורה וקיום המצוות, ומכניע תאות ממון על־ידי התקרבות אמתית לצדיקי אמת (כמבואר בסעיף ל' ובמקומות נוספים בספר זה), אזי השם יתברך מסבב לו סבות טובות, שפרנסתו תמצא לו בקלות וברוח. והוא זוכה להבין את הרמזים, שהשם יתברך מרמז בכל דבר, וזוכה לשמע את הכרוזים של התורה, הינו ששומע למחשבות הטובות והרהורי התשובה שמתעוררים בלבו ובמחו בכל יום ויום, כמבואר בסעיף זה לפי פרוש הבעל שם טוב הקדוש, והטוב מתגבר בו עד שהוא יכול לזכות להתקרב אל השם יתברך, הינו, ליראת השם וקיום התורה באמת: (תורה נו, ה)