# לג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/33/

מדה הרעה של כעס מזיקה מאד לפרנסה ועשירות, וצריך לזכר, כי כאשר מתגבר על האדם יצר הכעס, ידע כי בעת זאת חפץ השם יתברך להשפיע לו סך של ממון, שיכול היה להיות טובה עבורו בגשמיות וברוחניות, והיצר הרע אינו חפץ בכך ומנסה למנעו מן הטובה ההיא, ולגזל לעצמו אותו השפע רחמנא לצלן, על־ידי שמעורר בו כעס. כי כעס מזיק מאד לשפע של העשירות, ואפלו אם יש לו כבר ממון ועשירות מקדם, עלול הוא חס ושלום, לאבד אותם על־ידי הכעס.

וזה שרואים שיש אנשים רבים הלוקים במדת הכעס, ובכל זאת עשירות רבה בידיהם, ובפרט עשירי אמות העולם שהם בודאי מלאים כעס ורציחה, ויש להם עשירות רבה, על כך מבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן כ"א) בתורה "עתיקא טמיר וסתים", שזאת אינה נקראת עשירות כלל. כי על עשירות כזו כבר מבואר בקהלת (קהלת ה, יב): "עושר שמור לבעליו לרעתו". אבל לסוג העשירות שהיא טובה לאדם ברוחניות ובגשמיות, אי אפשר להגיע כי אם על־ידי בטול הכעס. והעצה לבטולו מבואר בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן י"ח) בתורה "קרטליתא", שהוא להפר הכעס ברחמנות, שלא יפעל בכעסו שום אכזריות: (תורה נט, ה. תורה סח)