# מז

> מקור: https://rabenu.app/books/etzothamevoarot/537/47/

העת בה האדם עוסק במשא ומתן, מכנה (קהלת ג, ח) "עת מלחמה". כי צריך ללחם עם יצרו ולהתגבר עליו, כדי לעסק במשא ומתן על פי תורה כראוי. כי על־ידי זה מתבררים ומתעלים הנצוצות הקדושים שבמשא ומתן. הינו שהרבה ענינים ותקונים נעשים על־ידי משא ומתן באמונה, כמבואר בזהר הקדוש שהתקונים הגדולים הנעשים על־ידי משא ומתן באמונה, המה מחמת שהיצר מתגבר מאד, למנע את המשא ומתן באמונה כראוי. והאדם חיב לעמד כנגדו בהתגברות גדולה. והעוסק במשא ומתן או במלאכה, באמת וביראת שמים כראוי, שמקים דבוריו ואינו משנה, ובפרט בשאר ענינים של משא ומתן, הינו שנאמן הוא במשקלותיו ובמדותיו וכו', נעשים על ידו תקונים גדולים, כפי שנעשים על־ידי תפלה באמת: (תורה רפ)